הנה חלף לו עוד סמסטר ובמהלכו הצטברו במחברותיי כמאה קריקטורות. הקורס "התנהגות בעלי חיים" גרף הרבה במיוחד. למעשה, כמעט לא רשמתי דבר במהלך הקורס, אלא בעיקר ציירתי.
לפוסט הזה בחרתי כמה מהמוצלחות יותר. רובן קשורות להרצאות ומלוות בציטוטים של מרצי הקורס.
לצערי, המרצים הרבו לדבר שטויות ולעשות טעויות טפשיות.
לשמחתי - זה סיפק לי חומר ציטוט משובח.
הקובץ הראשון של מחברות האוניברסיטה לשנה הזאת (יש גם לא מעט ציורים בפיזיולוגיה, חולייתנים למתקדמים, גנטיקה וביוכימיה, שיובאו אחר כך).
חלק מהקשקושים הנבחרים פה יעובדו לציורים. אחרים יישארו בגדר שרבוטים, אז תהנו מאפשרותכם היחידה לראותם:
הדבריםהראשונים שציירתי בקורס היו פיית הליצן הלבנה (הנראית מעלה) ופריימים לאנימצייה של ארדאה שתראו בסרט. אחרי זה הקורס נהיה מצחיק מדי.
השאלה הראשונה של הקורס הייתה: האם בעל החיים הוא מכונה או מהנדס?
(לא הכללתי את הקריקטורה על זה: אלה הברירות שיש לנו. להיות שואב אבק או פועל עם משכורת גבוהה. אין בחירות אחרות)
הקורס עסק ברפלקסים ואינסטינקטים של בעלי חיים ואיך הם יוצרים אשליה של מודעוּת ועשיית החלטות.
אה, כן, ובניסויים האכזריים בהם חקרו את זה.
למשל, איך אילפו יונה לא להתקרב לפינת הכלוב, אחרת היא קיבלה שוק חשמלי.
ופעם, כדי להוכיח לנו כמה מגוחכת תפשיתנו את בעלי החיים, המרצה הכריז :" אתם בטח חושבים על הקרצייה שיושבת לה על הענף שלה ומהנדסת עולם."
התמונה שזה יצר לי הייתה רומנטית משהו.
כוונתו הייתה כמובן שהקרצייה היא מכונה חסרת מחשבה שנמצאת על הענף ללא כל תפישת עולם ורק כשהחיישנים שלה קולטים משהו חם, הם מפעילים את הרגליים שלה והיא זוחלת אל הפונדקאי שלה.
אומוולט. מילה אחרת לתפישת עולם של בעל חיים. או פשוט תפישת עולם. המרצה השתמש בזה בכל משפט שלו בהרצאה. לעתים קרובות, פעמיים במשפט.
זה הזכיר לי "אומלאוט" (Umlaut), אותן שתי נקודות שנראות מעל אותיות מסויימות בטקסטים גרמניים ושמות של להקות מטאל.
אומוולט מדבר על כך שבעלי חיים מסוגלים לקלוט דברים מסויימים אך לא דברים אחרים.
למשל, תפישת העולם של גיריות דבש (שהן חכמות למדי) לא כוללת קפיצה. לא משנה אילו תעלולים יעוללו, הן לעולם לא יחשבו לקפוץ, גם לא כדי להציל את חייהן.
יש גם משהו על ברווזים וכ"ו.
יונה בקופסת סקינר. לי זה נשמע כאילו שם פושטים את עור היונה.
קופסת סקינר למעשה היא קופסה בה היונה המורעבת יושבת ולתוך הקופסה במרווחים קצובים של זמן (10 דקות כנראה) נופל גרגר חיטה. היונה בינתיים בטוחה שהיא גורמת איכשהו להופעת הגרגר ומשתגעת בניסיון לגלות איזו מהפעולות שלה גורמת להופעתו. בסופו של דבר (ממש כמו אם אנשים) היא מפתחת המון אמונות תפלות ומבצעת המון פעולות מיותרות ומשונות על בתקווה לקבל אוכל.
ממש כמו אנשים שמתפללים לגשם.
הקריקטורה השנייה קשורה למשפט: "ניתן לאלף כל בעל חיים בגבולות יכולותיו הפיזיות. המדען לעולם לא ימצא את החולדה מעופפת."
התשובה שלי הייתה: "זה כי היא עושה את זה מאחורי הגב שלו."
עוד על תפישת עולם: מסתבר שכשנחשים שבֶעים, אין להם אינסטינקט הרג והם אינם יכולים להכיש עכברים. העכברים, בהיותם קטנים, לא מפעילים בנחשים את אינסטינקט ההתגוננות שמפעילות חיות גדולות יותר. כך יוצא שאם לתת עכבר לנחש שאינו רעב, העכבר יאכל את הנחש והנחש לא יוכל להתגונן בפניו. זה לא באומוולט שלו.
הקריקטורה השנייה נוגעת לציפורי חנקן, שנוהגות לשפד בעלי חיים (חרקים גדולים, לטאות, צפרדעים...) על חפצים חדים. חשבתי על החנקן משפד חגב על השן של הפטרון שלו, ולאד דרקול "המשפד".
(ולאד, אגב, היה למעשה בחור כהה ומשופם: http://en.wikipedia.org/wiki/File:Vlad_Tepes_002.jpg וחי למדי)
עוד על תפישת עולם.
המרצה דיבר על כך שציפור הרחם (הנשר המצרי) מאוד אוהבת לזרוק אבנים כבר מלידתה. זאת הסיבה שכשהיא רואה ביצת יען, קל לה ללמוד לפצחה בעזרת אבן. ללא קשר לאינטיליגנציה של הציפור.
הקריקטורה השנייה קשורה רק לציטוט המופיע בה, המדבר על רפלקסים מולדים.
ואני לא זוכר כבר מה זה געשטאלט.
על תפישת עולם של נמלים מדבריות בעת שיחור לטרף, עם הציטוט "כשהיא מוצאת את הבשר, כל ההתנהגות שלה משתנה."
על חקר נמלים:
" תראה, אני יצאתי עם תלמיד לתל ברוך " - פרץ צחוק מהקהל מפסיק את דבריו- "לא. לא לְמה שאתם חושבים" - (צחוק. דקה עוברת) - "אפשר לשחק שם..."- (עוד צחוק)- "אני חופר לעצמי בור."
" זה עכברים שהם inbred, כלומר הם בריאים גנטית" -(ממש כמו משפחת המלוכה הרוסית...)
"לקחתי כלב עיוור. שמתי אותו על גג. בהתחלה הוא גישש, אבל אז הוא רץ עד שהוא הגיע לקצה הגג."
ואחרי זה הוא הוסיף:
"יש לנו עבודה עם תינוקות אנושיים."
מה שמאוד מרגיע.
סתם שירבוטים ופיסת התכתבות עם ג'ניה בעלת התיקנים (שלושה מינים!)
השיעור לא תמיד מעניין מספיק כדי לעקוב אחריו.
פה דיברו שכל חלקי הגוף שלנו הם כמו מתנדים, כמו מטוטלות המבצעות פעולות מכאניות מחזוריות. או כמו שהמרצה אמר : "אנחנו אוסף של מתנדים".
הוא דיבר על זה שאם שמים פיסת מעי בתמיסת רינגר, היא מתנהגת כמתנד... גם המרצה הספינאלי מתנהג כמתנד.
כאן מסתיים חלקו של המרצה הראשון ומתחילים לפסוסיו של המרצה השני:
הוא דיבר על הבנת בעלי חיים.
פה סיפרו שכדי לבדוק מתי הדבורה זוכרת את הפרחים שהיא ביקרה, החוקרים מרדימים אותה בעודה על הפרח. לא למוות, אלא באופן זמני. אחר כך הם בודקים מה היא זוכרת. מסתבר שלרוב היא לא זוכרת את הפרח, אם לא נותנים לה לשהות עליו מספיק זמן.
לדעתי, הדבורה מתעוררת במיטה שלה עם כאב ראש. היא לא זוכרת כלום ותוהה אם שוב הגזימה עם הנקטר.
עוד על הבנת בעלי חיים:
העטלפים טורפי הצפרדעים באמריקה הדרומית בוררים את הטרף שלהם לפי הקול. הם מתבייתים על המטרות בעלות הקול העמוק ביותר, שהרי ידוע שאלה הם הזכרים הגדולים והמוצלחים ביותר.
הנה הלך עוד בחור טוב.
הציור מתחת לצפרדע מבהיר איך הגוזלים מסמנים להורים שלהם שצריך להאכיל אותם.
שחפים ידגרו על כל דבר שנראה כמו הביצה שלהם ויעדיפו את החפץ הגדול ביותר שימצאו (מזניחים את הביצה המקורית בתהליך)
עוד ציטוטים:
" אני בהיר - משמע אני צעיר."
"אותו שחף דגר - " (מראה תמונה של אלבטרוס... שוב)
"אותה סנונית - " (מראה תמונה של שחפית)
"הזכר מחפש נקבה שיש לה ביצים" - (על חיזור אצל דגי עוקצן)
" כל גוזל שהמשיך לבקש באופן כזה, אז זה גוזל ז"ל " LOL
"היו נשים שהזריקו אדרנלין לעין, כדי שיהיו להן מה שנקרא Bathroom eyes " -
( מה שהוא היה אמור להגיד הוא: היו נשים שהזריקו אטרופין לעין, כדי שיהיה להן מה שנקרא Bedroom eyes )
בהרצאה המסויימת הזאת נמאס לי לרשום את כל הזבל שהמרצה פלט. בניתי בולשיטומטר, שלפחות יוציא פלט המראה כמה שטויות נאמרו בשיעור.
קריקטורה שנייה צויירה אחרי שהמרצה אמר כי האווזים מתמצאים על ידי כך שהם מאזינים לרוח. בנקודה זו הבנתי שאווזים הם למעשה גששים אינדיאניים.
בושת רעל - Poisonous Shyness
תופעה האחראית על רפלקס הבחילה והדחייה שבאות עלינו כאשר מציגים לנו אוכל שגרם לנו קודם להרגיש רע. זה תהליך רפלקסיבי לחלוטין, שלא קשור לתודעה שלנו. אפילו לבני אדם קשה להתגבר עליו.
ניסוי בעניין הזה כלל לקיחת ילדים אמריקאיים למפעל גלידה והאכלתם בגלידה מורעלת שגרמה להם לכאב בטן כעבור כחצי יום. בלי לקשר בין הגלידה והחולי המטריד, הילדים לעולם עוד לא רצו לגעת בגלידה המסויימת ההיא.
חשבתי שזה יהיה שם טוב לקומיקס בו מככבת בחורה חמודה וביישנית בעלת יכולת להרעיל את כולם למוות (קצת כמו ג'ניה הפוטריסטית). עשיתי שתי גרסאות ללוגו. הגרסה הראשונה דומה דווקא לג'ואן, שיכולה לשחק כדמות הראשית גם היא, אם כי עם קו עלילה שונה.
המרצה:" זה רפלקס שכולנו מכירים, כשהרופא עם הגרזן הנוירולוגי שלו..."
(התכוון לפטיש הרפלקסים)
המרצה: "... התנור זה האמפלפייר"
תלמידה: "אבל מה עושה את ההפרעה?"
המרצה: "עוד לא הגעתי להפרעה. עכשיו את עושה את ההפרעה."
דובר בכך שהילד מתרגל בתוך הרחם לדפיקות לבה של האם. לכן היום המציאו דובי מרגיע "שעושה קצב - בום בום"- לדברי המרצה.
"התינוק למד את הקולות של הלב של האמא לפני הבקיעה."
"מה שיתפתח לאיבר המין בזכרים, זה אותו דבר שזה הדקדקן..."
(דקה... אני דקדקן! האם גם אני אתפתח לאיבר מין?)
זה סיפור מוזר: מסתבר שלפני שני עשורים, בקבוצה אחת של קופי מקוק התפתח משחק משונה, "משחק האבנים". הוא כולל איסוף אבנים והעברתן ממקום למקום ודומה קצת למשחק בגולות או פוגים, אני מנחש. המשחק המשונה (בני אדם לא מכירים בדיוק את החוקים) הפך ממכר וסחף את כל קהילת המקוקים. הם כיום מעדיפים לשחק במשחק על פני חיפוש מזון או אפילו טיפול בצאצאים. הצאצאים המוזנחים מטביעים את תסכולם באיסוף ערימות של אבנים וגדלים לכדי דור חדש של מכורים.
עוד פנינים מפי המרצה:
"אתם מכירים את חולדת העליות? לא החולדות הנודדות Rattus norvegicus, אלה להם אנחנו קוראים... לא עכברושים... חתולים קטנים אולי אפשר להגיד."
"לפני חמישים שנה חלוקת החלב הייתה כשהחבלן... אוי, החלבן - "
"בעבודות עם שימפנזים מפורסמת ג'וּנְגוֹדֶל " ( לקח לי זמן להבין שהוא התכוון לג'יין גוּדוֹל)
על האינסטינקט האימהי בחיות.
"הדמיון בין חלב לבין דם, מבחינת התזונה, הוא הקרוב ביותר..." - האם זה אומר שערפדים הם פשוט תינוקות מגודלים?
"הקנגורו האדום, שגודלו כגודל בן אדם, יולד גור באורך שני סנטימטרים, עיוור, חירש, חסר פרווה וחסר רגליים אחוריות. הגור אז מטפס בעצמו את כל הדרך הארוכה מהרחם של אמו אל הכיס. לא ידוע עדיין כיצד הגור מוצא את דרכו."
מעלה אתם יכולים לראות את ההצעה שלי.
עוד ציטוטים:
" ...מה שנקרא Post martum... כלומר Post Partum Estrus, כלומר ייחום שלאחר ההריון."
(סיכום הסבר על תקופה קריטית להתפתחות העין): "היה לנו פחות או יותר צפרדע משה דיין."
היה דיבור על סלמונים. ג'ניה בעלת התיקנים העירה זה שזכר הסלמון לא נראה כלל כמו דג, אלא יותר כמו ציפור.
צודקת. נראה טוב על ציפור.
על החושים.
"הערוץ האקוסטי" - הוא פשוט הקליטה של בעל החיים בתחום השמע.
עדיין, לי זה נשמע כמו אחלה ערוץ רדיו.
על מי שפיר ושימושיהם:
המרצה אמר: "ברחם העוברים שותים את מי השפיר. הם מתים על זה."
אז הוא המשיך והסביר על ניסוי בו הזריקו טעם של וניל לרחם של חולדה בהריון. זה כבר סוטה לחלוטין.
אחרי זה נולדים גורים עם העדפה לטעם של וניל.
בטח בצבא הם יהיו היחידים שיאכלו את הדני הלבן שאינו דני שוקולד.
חוץ מזה דיברו על החתמה מהרחם. עכשיו החתמה בציפורים, זה כאשר הגוזל\אפרוח מתאהב בדבר הזז הראשון שהוא רואה ומחשיב אותו לאמא שלו.
הביטוי "החתמה על הרואין" עלה כאשר דיברו על תינוקות שנולדים עם ההתמכרות של אמא שלהם. אתם מכירים את זה.
חשבתי שניתן להחתים את הברווזון להרואין אם להציג לו מזרק על חוט כשהוא בוקע.
וחתך האורך באוגר הוא... פשוט הציגו לנו חתך אורך באוגר. תרשים של חתך אורך באוגר.
דברי המרצה בעניין טריפת צבאי תומסון:
"אנחנו נדבר על טריפת צבאי תומפסון על ידי צבועים" - מראה תמונה של צבי ספְּרִינְגְבּוֹק.
"הנה הצבועים רודפים אחרי צבאי תומפסון" - הניצודים הם צבאי תומסון הפעם, אבל הציידים הם כלבים טלואים.
"התמונה הזאת צוירה במערה במצריים" - (להלן התמונה. http://bestiary.ca/beasts/beast245.htm צוירה למעשה בספר באירופה של ימי הביניים)
לסיכום: לזה המרצה גורם.
ובעניינים אחרים:
על הבחירות המקומיות: "מלך החולדות מכריע את דוב-תנין."
משפט שנהגה על ידי תומר. צריך לעשות ממנו ציור הגון.
זהו. בסך הכל 38 ציורים. המוצלחים יותר מאלה שציירתי בקורס.
מסקנות הקורס:
החיה היא אוסף של רפלקסים שהם תגובות לגירוי חושי בניסיון לחזור למצב ההתייחסות החושי.
הרפלקסים מופעלים על ידי מנגנונים פיזיקליים.
אינסטינקט הוא מילה גסה שאנחנו אומרים כאשר איננו יודעים מה הרפלקסים המעורבים בתהליך כלשהו.
לכל חיה יש מגבלות תפיסה בהתאם לצרכי החיים שלה.
יש רפלקסים מולדים ואילו אחרים נלמדים.
על רפלקס מולד אי אפשר להתגבר.
לכל חיה תפישה חושית אחרת ורק אם נראה את העולם דרך עיניה נוכל להבין אותה.
חיות חכמות בעלות תודעה מסויימת בונות תרבות.
מי שקרא את הפוסט בעיון, כאילו עבר את כל הקורס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
