על הבעיות בהצבת מצלמות שביל
כך המצלמה מצאה אותי בבוקר, אחרי שהפך אותה תן.
מצלמות שביל (trail camera) הידועות בשמות נוספים כדוגמת "מצלמת תצפית" או "מלכודת צילום" הן כלים המצויידים בחיישן תנועה (מבוסס לייזר), שנועדו לצלם כאשר חיישן זה מופעל. השימוש הסטנדרטי למצלמה כזאת הוא צפייה בבעלי-חיים בסביבתם הטבעית. ככלל, מצלמות כאלה מסוגלות לצלם באינפרא-אדום, כאשר חשוך; הן מחזיקות מעמד בשטח לאורך חודשים ללא הצורך בהחלפת סוללות; הן אטומות למים ומצויידות ברצועות המאפשרות לקשור אותן לחפצים שונים בשטח.
כמובן שרציתי אחת מאז ששמעתי עליהן. ואז, לפני שנה, אחי קנה לי מצלמת שביל ליום ההולדת.
הצבתי אותה לראשונה בספטמבר, ללילה אחד, ליד מאות שועלים. התוצאות היו מאוד מספקות:
תוצאות ההצבה הראשונה שלי. שועל מצוי בזריחה.
אבל אז, בפעמים הבאות שהצבתי את המצלמה במקומות שונים, התחילו לקרות תקלות. מצאתי את עצמי מבצע סדרה של שגיאות טיפשיות, שבזבזו לי שבועות רבים של צילום פוטנציאלי!
עכשיו, כאשר עברה כמעט שנה מאז ההצבה הראשונה שלי, הגיע הזמן לכתוב על הטעויות מהן יש להימנע כאשר אתם משאירים את הציוד היקר שלכם בשטח.
אז מה כבר יכול להשתבש?
1 - הפלאש: במצב של חושך המצלמה עוברת לצילום לילה. כשהיא מצלמת, היא מייצרת הבזק (בלתי נראה לנו) של אינפרא אדום, כדי לשפר (לעתים בצורה קריטית) את איכות התמונה. בדגם שלי, הפלאש "שורף" כל מה שנמצא במרחק שני מטרים או פחות, והתמונה יוצאת לבנה. אפילו הפלאש החלש ביותר עושה זאת. כך נשרפו לי תמונות רבות של חיות פעילות לילה. בסופו של דבר, כיסיתי חלק מנורות המבזק בנייר. עכשיו עוצמת הפלאש תקינה.
ההבזק החזק "שורף" כל מה שנמצא במרחק מטר וחצי או פחות. בתמונה הזאת: גירית מצויה.
2 - חיישן התאורה: באחת הפעמים הסוויתי את המצלמה מאחורי קרש גדול, בו היה חור גדול מספיק כדי שחיישן התנועה והעדשה יציצו בעדו. לא לקחתי בחשבון שהמבזק (שחסמתי עם הקרש, במחשבה שזה פשוט לא ייצליח לצלם בלילה) מכיל גם חיישן האומר למצלמה מתי יום ומתי לילה. כתוצאה מזה, המצלמה צילמה הכל כאילו התרחש בלילה. אבל בלי פלאש. בקיצור, ביום כל הצילומים שרופים (בגלל הקרינה החזקה) ובלילה כולם חשוכים כמעט לחלוטין. אל תחסמו את חיישן התאורה, ילדים!
3 - רכבות, מכוניות, ענפים: אם קרן הלייזר של המכשיר ממוקמת מול משהו שנוטה לזוז תדירות, אתם בבעיה. יצא לי להציב כבר מול פסי רכבת - מה שנתן לי מאות תמונות של רכבות. באופן דומה, אם יש כביש, אפילו במרחק, המכוניות החולפות עלולות להפעיל את החיישן. יצא לי להציב מול ענפים - שפעילו את החיישן כל פעם שהייתה רוח. אלפי תמונות התבזבזו. המקום בכרטיס הזכרון פשוט נגמר תוך יומיים. אם אתם מציבים את המצלמה ביער או במקומות עם עשב גבוה, דאגו שקרן הלייזר לא תפגוש בדרכה עלים או ענפים שיזוזו ברוח. גזע עץ או מקום בו מפלס האדמה עולה יהיו מקומות סבירים בהם קרן הלייזר וכל להיבלע מבלי לבזבז מקום בכרטיס ולרוקן את הסוללות.
4 - קשירה לחפץ נע: ואם כבר בתנועה עסקינן, דאגו לקשור את המצלמה למשהו יציב. יצא לי לקשור את המכשיר לגזע עץ מעט דק, שנראה לי יציב בזמנו, אך משהחילה רוח, הוא נע כמו מטורף - ועם כל תנועה שלו, המצלמה צילמה. מכיוון שאני מחפש לרוב חיות לא גדולות, אני נוטה יותר ויותר לקשור את מצלמת השביל לאבנים, אותן אני גם יכול למקם כמו שאני רוצה.
5 - קשירה לאבן או קרש: כאשר אתם קושרים את המצלמה מחפץ אותו ניתן להזיז (או מביאים מתקן מהבית) דאגו לכך שלא יהיה קל להזיז אותו. קרה שהצבתי את המצלמה ללילה. קשרתי אותה בזווית טובה, לענף ששכב ליד השביל. החיה השנייה שעברה על השביל הייתה תן סקרן, ששיחק עם הענף והפך תוך-כדי-כך את המצלמה, כך שקרן הלייזר שלה פנתה במשך מחצית הלילה לשמיים.
7 - כיסוי מחליק: בתחילה הייתי מכסה את המצלמה בשקית ניילון, כך שהיא תיראה כמו פיסת פסולת שתקועה על עץ, אבל יותר חשוב - כדי שלא תינזק בגשם. בפעם מסויימת, בשיא החורף, הצבתי את המצלמה לשבועיים באמצע שלולית חורף ענקית וציפיתי לדברים נפלאים. מה שקרה בפועל, הוא שכעבור יום, הניילון הלבן, שחיפה על ראש המצלמה, החליק וכיסה את העדשה. החיישן היה עוד חשוף והמצלמה המשיכה לצלם כל פעם שהופעלה, אך כל מה שראו בתמונות היה מסך לבן מטושטש ותו לא. ובאמת - זו מצלמה חסינה למים וצבועה להסוואה. אין שום צורך לכסותה. גם אם יורד מבול. במקרה אחר, ענף שהנחתי בתור הסוואה נפל על המצלמה והעלים שלו קישטו לי את שארית התמונות.
הסוואה שנופלת מול העדשה, בשילוב עם רקע שזז ברוח. מייצרת הרבה תמונות מיותרות.
8 - זווית ותוואי: גם אם נראה לכם שהמצלמה מוצבת בצורה מושלמת, מנקודת המבט של המצלמה המיקום עלול להיות גרוע. אם מפלס האדמה עולה, קרן הלייזר עלולה להיבלע באדמה במרחק מטר, גם אם המצלמה צופה לכיוון מה שנראה לכם כמו מרחבים עצומים. זכרו שקרן הלייזר צרה וישרה ורק מה שחוצה אותה זוכה לצילום. בנוסף, במיוחד בהצבות בגובה נמוך, יהיו לעתים אובייקטים קרובים שייכנסו לעדשה. אני יודע שזה לא הכי "טבעי", אבל אני דואג להסיר הרבה מהעשב והענפים הנמצאים לפני המצלמה, כי בצילום הם ייראו ענקיים ויסתירו את מושא הצילום. במילים אחרות: הציבו את המצלמה, עברו לפניה ואז הסתכלו על התוצאה כבר השדה (בדגם שלי צריך להכניס את הכרטיס ל המצלמה למצלמה אחרת, שיש לה מסך תצוגה). וודאו שהמצלמה רואה אתכם כשאתם עוברים איפה שאתם מתכננים שבעל-החיים יעבור. וודאו ששום דבר לא מסתיר אתכם בתמונה. שפרו עד שתהיו מרוצים. אחרי הכל, היא הולכת להיות בשטח למשך הרבה זמן עכשיו ואתם כבר מדמיינים איזו עבודה טובה היא תעשה בעוד אתם הולכים לעבודה וישנים בלילה.
התן שרציתי לצלם אכן הפעיל את המצלמה (רואים את העיניים), אבל לא חשבתי שהענפים בינו לבין המצלמה יפריעו עד כדי כך...
9 - גניבה? : עם הזמן הפסקתי לפחד שיגנבו את המצלמה. אם אנשים לא יודעים שהיא שם, לא יבחינו בה. אני מקפיד להציב אותה רחוק משבילי הליכה ובגובה נמוך, כך שאם אפילו אנשים עוברים שם (וצילמתי עוברי אורח פעמיים עד כה), הם לא רואים אותה.
לסיכום: מצלמת שביל היא צעצוע נהדר! השגתי איתה תמונות של בעלי-חיים שמעולם לא השגתי קודם. אפילו כאלה שמעולם לא ראיתי בטבע (גיריות). היא גם כלי מחקרי מצויין, המאפשר לחוקר לעקוב אחרי חיות לתקופות ממושכות. אבל צריך לדעת להשתמש בה. על אף היותה מכשיר דיגיטלי (ומצוייד בלייזר), מצלמת שביל היא בסך הכל מכשיר ואם לא נשחק לפי הכללים ולא נהיה מודעים למגבלות שלו, יעילות הצילום שלנו תהיה כמו יעילות הנסיעה של מכונית סמארט במירוץ ראלי.
כמה תמונות של תהליך ותוצאות טובות
המצלמה בשטח, בגובה בו היא תקלוט גם עופות ויונקים קטנים.
אני בודק אם החיישן קולט אותי איפה שאני וצה שהוא יקלוט אותי.
עורבני מפעיל את המצלמה, שהצבתי בתצלום הקודם.
גירית מצויה. הצבה מאוד מוצלחת במעביר מים. המצלמה קשורה לבלוק והמבזק מכוסה בנייר חום. צורת המנהרה אילצה את החיות ללכת בקו ישר יחסית ולחצות את קרן הלייזר עם הפנים למצלמה (מחצית הפעמים). הגם שמלבד חיות לא היו הרבה דברים זזים במנהרה.
נמיה מצויה. הצבה וקשירה לאבן פעלו כאן לטובתי.
חזיר בר. בעל-החיים הראשון שעבר לפני שהתן הפך את המצלמה.
ועכשיו רק נותר לאחל בהצלחה!
גם לי. גם אני עוד לומד.
בלומפ (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
