זה כואב. כל כך כואב. ושורף. ואני רוצה אותו בסביבה שלי לעוד קצת. 

במקביל אני שמחה שהוא המשיך למקום שבו טוב לו יותר והוא מאושר. 

אבל בלילה, כשאף אחד לא רואה, אני בוכה. 

זה כי אף אחד לא מבין איך אפשר להיות מצד אחד להיות מאושרת על שהוא במקום שבו רצה להיות, וממשיך לצמוח ולפרוח כל כך.

אבל היי, שמישהו יגיד לי מה עושים עם הכאב הזה. 

הנה שוב הדמעות האלו בגרון. 

אוף.