This Is Who I Am Now

אז חזרתי לדרום, עברנו לגור ביחידה אצל ההורים,

השקענו כמה פרוטות בשיפוץ, מצאנו עבודות, והתחלנו את חיינו המשותפים.

כמה חודשים לאחר מכן היתה החתונה, קטנה וקסומה, מלאת התרגשות, אהבה ושמחה.

מיד לאחר מכן הפסקתי לקחת הורמונים למניעת הריון, ומאז מרגישה ש"חזרתי לעצמי".

אותה רוני המשוגעת, החרמנית, המתרגשת, מלאת החיים..

התגעגעתי אליה.

חשבתי שהיא התבגרה, התעצבה, ומסתבר שהיא פשוט הושתקה.

אז נכון, יש לי פחות אנרגיות משהיו לי לפני כמה שנים,

אבל בפנים אני מרגישה כמו בת 16 מאוהבת חרמנית וחסרת מעצורים.

יש פה פאנץ', נושא לדיון, אבל אשמור אותו לפוסט הבא.

בינתיים רק אומר שאף פעם לא דמיינתי שחיי יהיו כל כך מלאים באהבה ומשפחתיות,

שאפגוש אי פעם גבר שיאהב אותי כל כך שזה שורף,

ואני מברכת יום אחר יום על שזכיתי

בפרס הכי גדול שאדם יכול לבקש לעצמו.

רוני.