פסח.
הי פסח
שלום וחבל שהגעת הייתי מעדיפה לקבל כפתור שיעביר את הזמן
שנדלג עליך בלי להרגיש.אתה אמור לבטא חירות וחופש אבל היי
אני מרגישה בדיוק ההפך,שהקירות חונקות את הנפש שלי,שאין אור
או תחושת חרות שיכולה להתבטא בצורה אחרת.אני מרגישה מצומצמת
קצת גם שקרנית שמחלקת חיוכים שמאחוריהם מתחבא בשקט כאב...
והאמת שאני מרגישה מדממת מהלב,שהדם הנפשי שלי נשפך על האדמה
ואני מכסה את הדם בחול הריצפה מנסה בכל אופן,הבינה לא הגיעה לאף
אחד,אף אחד לא מצליח לראות מה באמת קורה איתי או מה אני מרגישה.
אולי כך זה כל אחד מצומצם בעולמו ואם אתה לא טובע וצועק אז אף אחד
לא שם לב,טימטום העולם או הבריאה אני לא יודעת.רק יודעת שאין לי כח
פסח לבד,כן זו נקודה כואבת אבל זה מה שהולך כנראה לקרות.ואם היה גלגל
הצלה אז אולי הייתי מבקשת שיזרקו בכדי שלא אטבע אבל אין למי ואין איך
וגם המי-לא בדיוק בקשב והפנמה.ובשורה התחתונה זה אני תמיד מול עצמי
ועצמי מול האני ולכי תנסי להבין את המציאות המחורבנת הזו,את כל מה שצף
בנפש,את טעם המריר בפה (כן אין צורך בסדר פסח בכדי להרגיש זו)אז פסח
היי תמשיך להיות חירות רק בצד המטאפורי של העניין,ברק הסתכלות של עבר
בטוחה שתגיע אני אזיל אלפי דמעות,אני אאסוף אותן,למרות שהן היחידות שכנראה
לא נגמרות בחיים שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איזה אחת ; ]