הערב הזה לא קל לאף אחד מאיתנו,גם לאלו שלא היו להם קרובי משפחה בשואה.....
אני מוצא את עצמי כל פעם מחדש ביום השואה קורא את הסיפור שלי וחושב לעצמי:ילד בן 12 אשכרה כתב סיפור על השואה,הכל מפורט עד כדי כך שניתן לחשוב שזה סיפור אמיתי....מדהים אך באותו הזמן נורא."
כמובן שהשמות של הדמויות אינם בירץ' והיטצ' אבל מאחר לבלוג קוראים ככה החלטתי להכניס אותם.
יום נורא לחשוב עליו על מה לעשות בסופ"ש,אולי לצייר,אולי לרקוד,אולי לקרוא ואולי בכלל לשבת ולא לעשות כלום.
כשאני חושב על הסופ"ש שלי,קשה לי להאמין שאותם יהודים,הומואים,לסביות ונכים לא יכלו לתכנן את הסופ"ש שלהם.
להתחיל ולהוציא את כל נישמתי רק מכדי להבין מה עבר לאדולף היטלר בראש יהיה חסר תועלת לחלוטין.
היה מה שהיה,יהיה מה שיהיה.
אבל אנחנו לא נשכח.