וואו,פשוט וואו!
הרגשה אדירה,פרץ האדרנלין שזורם לך בגוף כשאתה רץ.
וואו,אני אחרי ריצה טובה ביותר...ואני חייב להודות אני מרגיש פחות לחוץ,עצבני והכי חשוב פחות פדלאה.
אז לפניי חודשיים התחלתי לעשות הליכות עם די,היה בסדר,לא יותר מזה.
לא היה את הרגש הזה כשרצים,כשאשכרה מתעמלים!
לא נראה לי שגם הורדתי באמת במשקל..היינו עושים הליכה של 30-40 דק' ואז כמו פדלאות מתיישבים ומדברים.והיום במקוום לצאת עם די יצאתי עם קיי לריצה (ואני באמת מתכוון ריצה) והרגשתי את השחרור המעולה הזה שמקבלים אחרי שהכאב עובר.
וואו,מילה שתקראו בפוסט הזה הרבה מאוד,לקחת את עצמך ביידים ולהתחיל לרוץ זה פשוט אדיר!!
אני לא טוב בכתיבה ואני לא יודע איך להעביר רגש דרך אותיות וכתיבה אבל אני מתאר שלכולם יש את ה"וואו" שלהם,במקרה שלי,הרזיה.
הייתי מעלה תמונות שלי להשוואה (כלומר תמונה בלי חולצה) אבל כי אני יודע שיש פה מזיקים לא רצויים (הכוונה לבנים של י' מופת)
ואני לא רוצה שילעגו לי...
בקיצור אני אסכם את הפוסט בכמה מילים:
"What doesn't kills you makes you stronger"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DaNeonBritch