חרא לי
חרא חרא חרא ושוב פעם חרא
למה חרא?
כי אני כבר 5 חודשים ומשו לא עשיתי כלום ואני מתחרפנת, ואני יודעת שנשאר לי רק עוד חודש להחזיק וזה רק משגע אותי עוד יותר
וכי היא לא מתייחסת אליי מספיק
ומספיק? מה זה בכלל מספיק?
אנחנו נפגשות כמעט כל שבוע ומדברות כל יום לפחות פעם אחת בטלפון וגם בוואטסאפ הרבה
למה זה לא מספיק?
כי זה הכל אני
כבר חודש שהיא לא הייתה אצלי בבית, רק אני באתי אליה כל הזמן
ואני זאת ששולחת הודעות ברוב הפעמים וגם אותן היא לפעמים מסננת ואחכ משתמשת בתירוץ של נכבה לי האייפון או משו בסגנון
ובכלל, היא כבר ביטלה לי עכשיו פעם שניה
פאקינג שנה חדשה וישלי בית ריק, ההורים באילת, ואינלי שום דבר לעשות היום כי תכננתי שהיא תבוא
ואני יודעת שזאת לא אשמתה כי היא בארון וההורים שלה קשים אבל פאק למה זה תמיד ברגע האחרון? למה לתת לי לחכות ולהתלהב ואז בום אה אנלא יכולה בסוף
אוףףףףףףףף
נמאס לי ונמאס לי ואני מתחרפנת
ואני יודעת שאני לא אעשה עם זה כלום, אני לא יכולה להוציא את זה עליה כי אז שוב נריב ואני לא יכולה להוציא את זה על עצמי כי פאקינג נשאר לי חודש.
ואני אוהבת אותה, זה מה שמשגע אותי בכל הסיפור
כי אם לא הייתי אוהבת אותה לא היה לי קשה ככ לכעוס עליה
ואם לא הייתי אוהבת אותה, אולי יותר ממה שאני אוהבת את עצמי
אולי כבר לא הייתי איתה היום, אולי כבר לא הייתי פה בכלל
אין לי כוחות יותר.
השנה הזאת הולכת להסתיים בחרא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
