התחלתי את הפוסט הזה כשאני כותבת עךקק

במקום glee

עצם העובדה שאני מזהה את השם\צירוף אותיות רנדומלי הזה מעידה על כמה שאני מכורה.

לפני כמה שעות קלטתי שמחר משודר הפרק הראשון בעונה האחרונה של גלי

הפרק הראשון האחרון

כמעט בכיתי, אני נשבעת.

אז אחרי ששלחתי סנאפ עצוב על זה, ישר שלחתי הודעה בקבוצת גליקים הישנה שלי

(אני אספר עליה עוד מעט), ובעוד כמה קבוצות

והתלוננתי על זה שעצוב לי

מפה לשם הגעתי לחיפושים אינסופיים אחרי קישור לצפיה ישירה

בגלל שנזכרתי שבדרך כלל הפרקים משודרים בארה"ב כמה שעות לפנינו

(היום ב3 לפנות בוקר, למי שמעוניין)

מה שהוביל אותי בסופו של דבר לראות את כל הפרומואים והקליפים הראשונים של השירים ששיחררו כבר

אני בהתקף נוסטלגיה רציני.

הסיפור שלי עם גלי מתחיל בתחילת כיתה ז'

האמת, שאם אני זוכרת נכון, כבר מהחופש הגדול בין כיתה ו' לז' שמעתי על הסדרה

אבל הפרק הראשון שראיתי היה פרק 10 בעונה 2, שהיה פרק כריסמס

(בדקתי עכשיו בויקיפדיה ומסתבר שהוא שודר ב7.12.2010, וואו זה הרבה זמן)

מהפרק הראשון כבר התאהבתי, ולמזלי הם יצאו לפגרת חג, וביס שידרו את כל ה10 פרקים מתחילת העונה כך שיכולתי להשלים

את העונה הראשונה השלמתי בין עונה 3 ל4... ואחריה 4 נראתה דיי עלובה.

בכל מקרה, התמכרתי

הצטרפתי ל"הקבוצה הרשמית של גלי", שאז עוד הייתה בניהול של יס בעצמם

ניהל אותה בנאדם מקסים בשם ראין (ראין הגליק)

אני עד עכשיו לא בטוחה אם זה באמת היה השם שלו או שפשוט הסתדר להם ככה כי זה גם השם של יוצר הסדרה

אחרי הקבוצה הזאת הצטרפתי לקבוצה קטנה יותר של גליקים

שהפכה למשפחה השניה שלי

(זאת אותה קבוצה שסיפרתי עליה קודם)

גדלתי שם

גדלתי עם הסדרה אפשר להגיד

בעונה השניה התחברתי לסיפור האהבה בין סנטנה ובריטני- בריטאנה (כן, אני מאלה שכותבים עם א, לא יודעת למה)

ובתוך הקבוצה הקטנה הזאת שלי יכלתי לבטא את מה שהרגשתי באותו זמן,

את כמה שהזדהיתי עם הדמות של סנטנה, ושאני חושבת שאולי אני בעצם בי (מה שהפך בסופו של דבר ללסבית)

בתוך הקבוצה גם הכרתי את הבת זוג הראשונה שלי, ואת השניה

ואני שומרת על קשר עם חלק מהאנשים בקבוצה עד היום

גדלתי עם הסדרה הזאת, ועצוב לי לראות שהיא מסתיימת

זה אומר שגם אני כבר לא ככ ילדה

ובמקום ילדה בת 13 קטנה וביישנית, שכל הקשרים החברתיים שלה מבוססים על קבוצות בפייסבוק

כשהלסבית היחידה שהיא מכירה גרה במרחק של קילומטרים ממנה בדרום

שמפחדת להודות במי שהיא ובמה שהיא

עומדת פה כבר ילדה-נערה בת 17

שקצת יותר בטוחה במי שהיא

וכבר לא מתביישת בשום דבר

בקיצור, קצת הקדמתי את המאוחר ובטוח יהיה פה גם פוסט פרידה מסודר מהסדרה

אבל הייתי חייבת לבטא את כל מה שעובר לי בראש כרגע

מאז שקלטתי שהתקופה הזאת עומדת להסתיים.

אני מוסיפה פה את אחד מהקליפים שגרמו לי לכתוב את הפוסט הזה

ותדמיינו פה גם תמונה של כל ה70 ומשהו פוסטרים של גלי שתלויים אצלי בחדר 

(אני לא אצלם כדי שלא יזהו... למרות שמי שמכיר אותי כבר מזמן יכול להבין מי אני)

וזהו בעצם

Dont Stop Believing

-ממש השקעתי בפוסט הזה,

אני אשמח אם תמליצו,

מבטיחה בתמורה לשים פה קישור לצפיה ישירה

ברגע שאמצא אחד כזה  -