הכל מתחיל לפני שנתיים, הכרתי מישהי באחת הפעילויות של התנועה, וישר התחברנו.

מאז נשארנו חברות טובות, נפגשנו מידיי פעם, לפעמים ישנו אחת אצל השניה, בכל הזמן הזה היא ידעה עליי הכל, באמת הכל, היא ידעה על כל הנפילות שלי ועל כל הקשיים שלי, וכמובן גם על כל הדברים הטובים, ואני ידעתי הכל עליה... או לפחות ככה חשבתי.

אני לא יכולה להגיד בדיוק מתי זה התחיל, אבל תמיד היה לי איזה משהו קטן אליה, תמיד החשבתי אותה כקצת יותר מחברה טובה, אבל לא נתתי לעצמי בכלל לחשוב על זה כי ידעתי שזה לא אפשרי- היא בכלל לא בכיוון ובכל מקרה אנחנו כמעט כמו אחיות.

ואז הגיע היומולדת שלי, למי שעוקב פה- זה היה קצת אחרי שהאקסית הרצינית האחרונה נפרדה ממני

הבנות מהכיתה באו אליי וחגגו לי, והיא גם הגיעה וישנה אצלי באותו יום

(באותו יום קרה עוד משהו, אבל זה כבר לא לפוסט הזה)

אז התחלתי לחשוד. החברות סימנו לי שיש שם משהו מוזר, והחברה הכי טובה שלי אמרה לי שזה נראה כאילו היא ממש בקטע שלי, אבל שוב- התעלמתי, הרי אני מכירה אותה יותר טוב מהן, ואני יודעת שזה בכלל לא הגיוני, באותו זמן היא גם הייתה אחרי קשר של כמעט שנה עם מישהו- אז זה בכלל לא נראה לי קשור.

גם ידעתי שהן אוהבות לדמיין שכל בת שמדברת איתי בקטע שלי- חלק מהתדמית שלי בתור "הלסבית הזיינת" או מה שזה לא יהיה.

מאז המשכנו לדבר כרגיל, היא מידיי פעם הראתה סימנים אבל לא פירשתי את זה בצורה רצינית, היא תמיד הייתה צוחקת על דברים כאלה.

ואז הגיע לג בעומר

הייתה מדורה גדולה של התנועה, בעיר שלי, אז היא נשארה לישון אצלי

באותו יום היא גם באה איתי למדורה של איגי, ואחרי המדורה של התנועה גם למדורה של הבנות מהכיתה, ובכל שלושת המדורות היא דאגה להגיד לכולם בחצי צחוק שאנחנו ביחד, ולא ככ שיתפתי פעולה

שוב לא קרה שומדבר מיוחד באותו לילה.

יום אחרי זה מתחיל החלק המעניין של הסיפור:

היא התקשרה אליי וניסתה להגיד משהו, לא הצליחה ובסוף כתבה לי בוואטסאפ שהגיע הזמן שהיא תפסיק להכחיש את זה שהיא לא סטרייטית.

כמובן שממש שמחתי, כי למרות שהתעלמתי מזה, ידעתי את זה מהשניה שהכרנו.

3 ימים אחרי כבר אמרתי לה שאני אוהבת אותה, יותר נכון עניתי לה כשהיא אמרה שהיא אוהבת אותי, כי התחלתי להבין שהיא רצינית, ובאותו שבוע ישנתי אצלה בסופש ומאז אנחנו ביחד כבר שבועיים (:

(מסתבר שהיא גם הכחישה הכל, אבל התחילה לחשוב עליי בקטע הזה כבר לפני יותר משנה)

אני לגמרי מאושרת שזה קרה, ואני עוד יותר שמחה שהשתלם לי לחכות שנתיים, והייתי מחכה אפילו יותר בשבילה כי באמת שהיא מדהימה

אני מקווה שאני לא עושה עין הרע עכשיו או משהו, אבל באמת טוב לי ואני ככ מקווה שהפעם זה באמת לא ישתנה.

ולא אכפת לי להיות בארון בשבילה, ולא אכפת לי להסתיר את הקשר הזה מרוב מי שאני מכירה בשבילה, כי אני יודעת שכל עוד לה טוב אז גם לי טוב, וכל עוד אני איתה אני באמת לא צריכה יותר מזה

ואני נשמעת סופר קיטשית עכשיו אבל זה באמת ככה

בקיצור, יש לי הרגשה שזה באמת יסתדר לי הפעם, תחזיקו לי אצבעות (:

מבטיחה לעדכן