אבל יותר מהכל הם אוהבים ללחוש לי באוזן.
יש לי קטע בסטנדאפ (כן! לא תאמינו התחלתי לעשות, תבואו הפרטים פה) שבו אני מספרת שבנים אוהבים לצאת איתי, אני לא שומעת טוב אז הם מרשים לעצמם לדבר מלוכלך ולקלל במיטה, שזה נחמד, אבל היי! עד לאמא שלי! (לא זה לא הפאנץ׳ המקורי, תבואו לקאמל בראשון - תגלו).
אבל האמת, שהם הכי אוהבים ללחוש לי דברים באוזן. הם יודעים שאני לא שומעת כלום אבל יודעים שמקשיבה. שעוד לפני שהרגשתי את הנשיפות שלהם מוציאות רגש תוך כדי דיבור, ידעתי מה הם עומדים להגיד.
ואנחנו משחקים את המשחק, נותנת להם לדבר, ללטף לי את האוזן בנשימות קטנות וכנות. מילים הופכות לרוחות עצובות של רגשות. של פחדים שמדגדגים, שקצת דוקרים.
והמשחק ממשיך ואני מחכה קצת והם אומרים את זה שוב, הפעם בשפתיים רועדות עם עיניים מבוישות. ואני משחקת עד הסוף, מתרגשת, מופתעת ובפנים יודעת שיום יבוא, הרוחות ישנו כיוון ואוזן אחרת תהיה שם להתלטף ועוד בחורה תשחק את המשחק. ואהבות יגמרו ומילים ילחשו והם ילכו במעגלים, ישרקו מילים, יעוררו סופות ויעלמו, כמו אותם רגשות.
(*בנים עם ש׳ שורקת וצ׳ מצפצפת, הרטבתם לי את כל האוזן!)
___________________________________________________________
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Tchellet