Live with Ana

אז הפעם אני ינסה לעשות את זה בקצרה (לא שאני יצליח) 

טוב אז הייתי אובססיבית לגבי מה שאכלתי וכשחושבים על זה אפילו הבול חמוסים שהיו לי הם לא באמת בולימוסים כאילו הייתי אוכלת איזה 10 אגוזי מלך עם קצת דבש וזהו זה היה בולימוס מבחינתי פשוט הייתי הולכת ומקיאה את זה או במקרה היותר גרוע הייתי אומרת טוב זהו כבר התחלתי לבלוס ואני במלא יקיא אז בוא נאכל עוד קצת ואז הייתי אוכלת את כל הבית אבל באמת את כל הבית מתפוצצת והולכת להקיא ומקיאה הכול עד שלא הייתי יכולה יותר עד שממש היה לי רייק בבטן ובמקרה הכי הכח גרועה אחרי כל זה הייתי הולכת לאכול עוד!! ושוב להקיא את החיים ושתבינו הייתי באמת מקיאה את החיים זה לא היה קצת בקטנה זה היה להקיא עד הסוף עד שהבטן מסתובבת כזה ואת כבר סוג של משתעלת כשאת מקיאה כי כבר אין לך מה להקיא הייתי מוודאת שאני מקיאה את הכול! זה היה לוקח לי כלכך הרבה זמן וגם פחדתי שזה יסתום את הצינורות ואז יגלו שאני מקיאה כמו כן הייתי מקיאה הרבה במקלחת אחרי ארוחת ערב שהוכרחתי לאכול או ברוב שמנותי וטיפשותי התפתתי לאכול בעצמי ואז הייתי מקיאה באמבטיה אבל אשכרה באמבטיה כי איין לנו שירותים בחדר אמבטיה כי זה שני חדרים נפרדים אצלינו וככה חייתי במשך זמן מסוים ירדתי במשקל ובמידות הייתי עושה מלא כושר וכמובן רוקדת וכולם היו מחמיאים לי כמה שאני רזה וכמה שרואים לי את הצלעות וכשהייתי יושבת בהפסקה איפה שכל הכיתה ישבה ובן מסויים היה לוקח לי את הרגל ומניח אותה עליו הוא פשוט היה אומר שהוא לא מרגיש אותה ושהיא מאוד קלה ושתבינו שהוא כולו קטן כזה נמוך ורזה הוא מטר חמישים וחמש ולא איזה בן שרירי שלא מרגיש כלום להפך הוא קטן יותר ממני בהרבה! וגם כולם בכיתה היו נבהלים מהצלעות הבולטות שלי כשהייתי נשענת אחורה מהכיסא הם ממש בלטו והם אפילו צחקו עלי שהצלעות שלי במצב הזה בולטות יותר מהחזה. כל פעם שהייתי אוכל או לא אוכלת משהו זה היה למענו למען אותו נער שמשום מה חשבתי שאם היה רזה יותר הוא יואהב אותי הרזתי בישבילו הקאתי בישבילו התאמנתי בישבילו הכל היה בישבילו בישביל התקווה שהוא יסים לב אליי והיה מה שהיה בפעם הקודמת (על מה שהיה בפעם הקודמת אפשר לקרוא בחלק א׳) בדיוק בתקופה של כל זה באה אלינו אורחת מרוסיה לא קרובת משפחה אלא חברה של המשפחה וזה היה כלכך מציק היא כל הזמן הסתכלה עלי ודפקה לי מבטים כי לא הייתי אוכלת איתם והיא גם אך פעם לא ראתה אותי אוכלת לבד ( וזה בגלל שידעתי שאני לא יכולה להקיא כשהיא בבית ) היא כל הזמן אמרה לי כמה שאני רזה דבר שהיה נכון לאותה תקופה שכן זה היה המשקל הנמוך ביותר שלי עד עכשיו בקיצור היא היתה עוד מכשול בדרך לרזון אבל למזלי היא לא היתה כאן זמן רב רק לקראת סוף התקופה, לקראת הנסיעה לאילת. בסופו של דבר יחסית הגעתי למשקל היעד שלי לפני הנסיעה לאילת וגם צמתי במשך יומיים לפני הנסיעה ויכול להיות שבישביל חלק מכן זה לא הרבה אבל בשבילי לצום במשך יומיים בלי בולימוס זה מלאאא והאמת שזה לא היה ממש קשה בגלל כמה שיטות שיש לי ( אני יכולה לפרט בפוסט אם אתם רוצים) כמובן שלקחתי אוכל בריא לדרך וההורים הכריחו אותי לקחת גם חטיפים בדרך כמעט ולא אכלתי עלום ממה שלקחתי וכשהגענו לשם אז בכלל בקושי אכלתי חוץ מהבוקר והערב שזה ארוחות שבאו עם המלון לא אכלתי צהריים ולא נשנשתי כמו שאר הבנות בקבוצה וזה גם השפיעה על הבנות שהיו איתי בחדר הן גם לא אכלו במקומי למשל הם רצו ללכת לאכול מקדונלס ואמרתי שאני לא רוצה אז החברה הכי טובה שלי בקבוצה אמרה טוב נלך לאכול סושי רק אני ואת והן יאכלו משמין ואנחנו לא בסוף גם סושי לא רציתי ואז זה יצא שסתם עשינו הליכה לקניון ובקניון במשך כמה שעות וכולם אכלו חוץ ממני בארוחות הבוקר והערב גם היתה לי שיטה כדי שלא ידעו שאני לא אוכלת כמעט כלום( תגיבו אם תרצו שאני יעשה פוסט כזה) וטיל ו כל היום וכל הלילה ותמיד זזנו ולא נחנו אבל לא יותר מידי טילנו כי זה עדיין היה ביום הראשון לפני התחרות שלשם זה באנו לאילת אז המורה לא הרשתה לנו לטייל יותר מידי והלכנו לישון ביום למחרת זה היה יום התחרות לכן לא אכלתי כלום בארוחת הבוקר אלא רק עמה דקות לפני שיצאנו לבמה אכלתי שוקולד קטן בגודל שצי צימוקים כדי לקבל אנרגיה אבל רגעעעע שחכתי לספר שלפני זה בזמן שהתלבש נו נכנסה המורה לחדר שלנו לדבר איתנו ובדיוק עמדתי בתחתונים באמצע החדר( אף אחת מהבנות לא מתביישת מהשניה וגם לא מהמורה) לכן המשכתי להתלבש כאשר היא נכנסה ואז היא הסתכלה עלי ואמרה לי: שם שלי כמה הרסת תגידי לי 5 קילו? ולא רציתי להגיד באמת כמה הרזתי אז אמרתי ששלוש היא הסתכלה עליי במבט לא מאמין ואמרה : טוב בסדר זה נחמד רק העיקר שלא תשמיני חזרה! ואז היא המשיכה להסביר על התחרות, אולי זה לא נשמע לכן כמו מחמאה אבל בישבילי זו המחמאה הכייייייי גדולה ומשמעותי בעולם לאותו רגע התפוצצתי מאושר הבטחתי לעצמי שאני לא יאכזב אותה ושאני לא ישמין אחרי זה ואז התאפרנו הסתדרנו ויצאנו לתחרות התאמנתי על הריקוד ועל אייך אני מכניסה את הבטן בצורה יפה התלבושת שנתפרה במיוחד במידות שלי נפלה ממני כי כלכך הרזתי הצלעות שלי בלטו עצמות העגן שלי בלטו עצמות הבריח שלי בלטו כול עצם שיכלה לבלוט בלטה! שלא לדבר על העצמות היפיפיות שיש לי בחזה בין השדיים באמצע כזה (שבולטות גם עכשיו כנראה בגלל גנטיקה) אני יכולה להקיש עליהן עם האצבעות והיו צלילים כמו של נקישה על עץ או משהו הן כלכך בולטות שאפילו אם אני מקישה קלות האנשים מסביבי שומעים את זה ואז אחרי ההופעה אני יושבת ליד בעלה של המורה שלי ורואה אייך שאר הקבוצות של הסטודיו מופיעות ופתאום הוא אומר לי את יודעת שאת מאוד רזה, ממש ממש רזית בטון דואג שכזה הוא אמר גם שאני רזה מידי וזה ואם אני אוכלת וכל זה ואני זוכרת שהיה לי מין הרגשת טירוף כזאת ובמקום לענו

 בשקט משהו סוג של שאלתי בקול פסיכותי שכזה : אמא שלי אמרה לך להגיד את זה? כן? נכון?נכוןןן? הוא : לא באמת שלא פשוט זה מה שראיתי על הבמה אני: כן טוב בסדר כן כן וכשאני חושבת על זה עכשיו אני מבינה שהייתי פאקינג פסיכית כאילו הטון שלי הקול שלי ההתנהגות שלי צריך לראות כדי להבין אבל תתארו לכן מישהו פסיכי כזה אימפולסיבי שכרגע ״האשימו״ אותו במשהו אפילו היה לי סוג של צחוק מלחיץ כזה מטורף ואזכרה לא האמנתי לו חשבתי שאמר שלי ביקשה ממנו להגיד את זה ורק אחרי הרבה זמן הבנתי שלא היה לה קשר לזה ונשמעתי ממש פסיכית באותם הרגעים

טוב אז הבנתי שיקח לי קצת יותר משני פוסטים בשביל לספר את העלילה של שנה שלמה אז ככה ש אם אתם/אתן מצפים מצפות לשמוע את המשך הסיפור על הסוף ועל ההתחלה של משהו חדש על דרכים ושיטות פתרונות ובעיות תצטרכו לחכות להמשך 

אוהבת את כולכם שהיה לכם יום קסום ומלא בחיוביות 😃😘💋❤️

אזזזז אתמול חברה טובה שלי שהייתה מגעילה אליי וניתקנו קשר התקשרה וביקשה סליחה וכל זה וכמובן שסלחתי והיום נפגשנו והלכנו לשופינג 

בגלל שבמשך כמה חודשים טובים לא ראיתי אותה כשפגשתי אותה הייתי פשוט בשוקקקק!! היא כלכך הרזתה ושלא תבינו לא נכון גם לפני זה היא היתה רזה אבל עכשיו היא ממש ממש רזה הבטן דלה שטוחה כלכךךךך והיא לא עושה בישביל זה כפיפות בטן או משהו היא פשוט בקושי אוכלת ואמרתי לה שיש לה הפרעות אכילה (לא רק על סמך זה אלא בכללי יש לה שלל תסמינים שמרמזים להפרעת אכילה) בקיצור היא מגישה ואומרת לא לא אני בסדר אני ככה אני ככה בלה בלה בלה דרך הגב ישלה ציצי ענק ואין לה תחת כלכך כאילו יש אבל קטן ויפה ובקיצור גוף מושלם רק שהיא ממש נמוכה אם היא לא הייתה כלכך נמוכה היה לה את הגוף המושלם לא שאני חושבת שנמוך זה לא יפה להפך פשוט אני אוהבת להיות גבוהה, היא יכולה ללבוש חולמות בטן ברמה של גוזיה/טופ מרוב שיש לה בטן שטוחה (שזה מה שהיא לבשה היום) בקיצור אני מתה באלי גם אבל בדרך בריאה לא כמו שהיא עושה את זה

ולנושא אחר ישלי עוד מעט יומולדת וחשבתי לעשות במקס ברנר בגלל שבחיים לא הייתי שם ובדקתי ויש שם סלטים ככה שזה בסדר הבעיה היא שאני רוצה להזמין לשם שלוש חברות אחת מהן היא זאת מהיום עוד אחת שבתקופה האחרונה הינו חברות הכי טובות ועוד אחת שבתאכלס היא חברה טוב אבל אני לא נפגשת איתה אחרי בית ספר אבל בכל זאת אני אוהבת אותה אז אני מזמינה אותה גם ושוב הבעיה היא: אני לא יודעת אם אני זאת שצריכה לשלם על כולן כי זה יומולדת שלי ואני הזמנתי אותן ואז הן רק צריכות להביא לי מתנה כמו כסף מה שבעצם יכסה את העליות כי אתם יודעים אני יסמין רק סלט אבל אני יודעת שהן יזמינו אחזה שלוש מנות שזה בערך יוצא 150-200 ש״ח לאדם ואני יודעת שזה לא יכסה את עצמו כי הן יביאו לי רק מאה ושוב שלא תבינו לא נכון אני לא איזה קמצנית מסכנה פשוט נמאס כבר להשקיע בהן לקנות להן מתנות ב300 שקל והם מביאות לך מתנה ב60 שקל בקושי ואחת מהן בכלל מביאה לי משומש כל הזמן וחושבת שאני לא שמה לב כי זה משומש קלות היא אשכרה הביאה לי פעם אחת מיני סבונים מסכנים מללין שעלו איזה 30 שקל (כן בדקתי) ודובי משומש קטן בגודל כף יד מהבית שלה אשכרה ראו שהוא ממש לא חדש אפילו היו עליו קצת כתמים והיא אמרה שהוא חדש , את רצינית את חושבת שאני טיפשה שאני לא רואה שזה פאקינג משומש ושלא תחשבו שאין לה כסף הילדה עשירה וישלה מלא כסף ופעם אחת שאלתי אותה למה נגיד היא לא מבזבזת אותו על דבר נסוים והיא אמרה כי יש דברים ישובים יותר ובזה היא התכוונה לשתייה ולצאת ופעם אחת אחרי שהבאתי לה ליום הולדת בושם באיזה 300 שקל אפילו 400 היא הביא לי ליום הולדת אריזה פתוחה ומקומטת! של ספריי של הרמני ולא לא בושם אלה ספרי אה דא טואלט וזה פאקינג היה מקומט ובלי הנילון הזה שעוטף כל בושם לא פתוח והיא אמרה שאמר שלה קנתה את זה במשביר בהרבה כסף לא אכפת לי כמה זה עלה! תשקיעי בי כמו שאני משקיעה בך או לפחות תכבדי ואל תביאי לי משהו פאקינג משומש ותגידי שזה חדש זה ממש מעליב! מילא אם לא היה לה כסף אבל יש לה הרבה היא פשוט לא רוצה לבזבז וזה לא רק ככה כלפי היא עושה את זה לעוד אנשים או שרונה להם משומש או שקונה להם משהו באיזה 30 שקל גם החברה שהייתי איתה היום היא ככה רק שהיא לא מביאה דברים משומשים אבל היא גם אף פעם לא מביאה לי משהו שווה ערך למה שאני קונה לה גם מזלזלת כזה והשלישית היא חברה חדשה לכן אני לא יודעת איך זה איתה  בקיצור אני לא יודעת אם הם אמורות לשלם על עצמן ולא להביא מתנה או לשלם על עצמן ולהביא מתנה או שאני אמורה לשלם אליהן והם אמורות להביא מתנה/כסף או שאולי אני יבטל את זה ואז שתי החברות הוותיקות יביאו לי סתם ככה מתנה שאני צריכה (חשוב להדגיש צריכה)לבית ואז השלישית לא תביא כי אנחנו לא כזה קרובות מחוץ לבית ספר אבל אז מצד שני לא היה לי זכרונות מהיומולדת אם אני לא יעשה במקס ברנר או בכללי במקום כולשהו אני רוצה איזשהו מסעדה קפה משהו כדי שאני יזכור את זה חחחח אני מסיימת לכתוב את זה בבוקר למרות שהתחלתי בלילה ואני הולכת עכשיו עם חברה לים ואז אני צריכה עוד ללכת להחליף מידה של כמה בגדים בחנות מסויימת ואיין לי כוח כי גם אני במחזור וגם אמרו לי שהיה היום 31 מעלות חום ואני אשכנזיה מתה אני לא יכולה להיות הרבה בחוץ כשכולכך חם אבל הבטחתי לה אז אני ילך  😞😣😩😫😭😖

שהיה לכולכם יום קסום ❤️💋

אזזז...הבלוג הזה הולך לעבור שינוי קטן יותר נכון דיי גדול אבל אין לי כוח לשנות את השם של הבלוג וכל זה אז זה פשוט ישאר ככה 

טוב אז בואו נתחיל בזמן הזה שלא ההיתי פה עברו עלי מלא דברים ועברה מאז שכתבתי פה אשכרה שנה אפילו קצת יותר טוב אז באו נחזור שנה אחורה

כשהתחלתי להרזות ובעצם למה התחלתי, זה התחיל בזה שתמיד הרגשתי שמנה במיוחד כי רקדתי בסטודיו וכמעט כולם שם היו רזות ומאז שהצטרפתי לשם באיזה כיתה ג המורה הייתה אומרת לי שאני שמנמנה וצריכה להרזות היא הייתה אומרת את זה מול כל הסטודיו זאת הפעם הראשונה שעשיתי דיאטה בחיים שלי כן כן ילדה בכיתה ג החליטה שצריך לעשות מה שהמורה אומרת לך ולאכול פחות, הייתי אוכלת חצי או אפילו שליש ממה שהייתי אוכלת בעבר ואני לא אומרת שזה הזיק לי גופנית ברמה גבוה כי כן הייתי ילדה עגלגלה והיה לי מאיפה להרזות אבל זה ממש לא היה ברמה של השמנה אפילו לא קרוב פשוט לא ההיתי ממש רזה כמו שאר הבנות בסטודיו בקיצור עשיתי דיאטה והרזתי ואפשר להגיד שנכנסתי להגדרה של ״בסדר״ בסטודיו המורה אפילו החמיאה לי כמה יפה רזיתי והייתה שם ילדה אחת בקבוצה שהייתה ממש שמנה וגדולה ואז המורה אמרה לי לקום שנייה והיא אמרה לאותה ילדה תראי איזה יפה היא הרזתה היא בטח הפסיקה לאכול ממתקים ותראי איזה יופי זה יצא גם את צריכה לעשות ככה אבל בניגוד אלי לילדה הזאת לא היה אכפת והיא אף פעם לא הרזתה אבל למרות שהרזתי המורה עדיין היתה זורקת לי כל פעם איזה כמה מילים על זה שאני שמנמנה או שהשמנתי או שהתחת שלי גדול כמובן מול כל הכיתה וככה כמה שנים עד שלפני שנה כמו בכל שנה הסטודיו שלנו היה צריך לנסוע לאילת, זאת בדיוק היתה שיא התקופה שבה רציתי להרזות בלי קשר לאילת ממש רציתי להרזות וכל הזמן גלשתי באתרי אנה ופרו אנה וטמבלר ואז בסוף החלטתי שאני רוצה להרזות פלוס בדיוק היה בקרוב אילת שזה עוד סיבה וגם לרצות את המורה שלי ולהאזנות סופית ולהגיע לרמת הרזון של הרקדנית המובילה ( אני והיא תמיד היינו מקדימה בשורה הראשונה ביחד אבל היא זאת שתמיד קיבלה את הסולו ממש לא כי רזה יותר אלא כי היא הייתה רקדנית הרבה יותר טובה ממני ומכולם וממש גמישה והבעות הפנים שלה היו מושלמות והיא הייתה החביבה של המורה) היה לה גוף מושלם רזה מהטבע ובנוסף למתנה שהטבע נתן לה היא גם התאמנה בסטודיו כתוצאה מכן נוצר גוף אלוהי מושלם רזה מאוד עם קוביות ועם תחת יפה מעוצב ומחוטב היא מסוג האנשים שלא קנאתי בהם אלה הערצתי אותם ולא רק אני כולם בסטודיו אבל הסיבה העיקרית והחשובה ביותר היא בנים או יותר נכון בן אחד ששנה שעברה שנסענו לאילת היה לי איתו קטע וישנו ביחד באותה מיטה והוא נישק אותי בצוואר ובכל מקום וזה היה מושלם ( לא עשיתי שום דבר נועז מידי הייתי עם בגדים ואני בתולה ולא סתם זרמתי איתו אלא אהבתי אותו) הבעיה הייתה שהייתי בבגדים קטנים שנראו עלי זוועה וכולם היו רזות חוץ ממני. כל זה היה שנה שעברה(יותר נכון לפני שנתיים אבל מנקודת המבט בסיפור שקרה לפני שנה אז השנה שבה באילת היה לי קטע איתו היתה שנה לפני זה) ואז כשניזכרתי בזה נהייתי סוג של אובססיבית רציתי להרזות בישבילו!! ברוב תמימותי חשבתי ששוב היה בנינו משהו ופשוט בכל הזמן הזה (היה לי כמה חודשים עד הנסיעה לאילת) לא אכלתי בעיקר בגלל שפחדתי שאני היה שמנה מידי בישבילו וכל פעם שהייתי חושבת עליו היה לי פרפרים בבטן ולחץ כזה אבל זה לא בגלל שאהבתי אותו אלה בגלל שפחדתי שאני לא יספיק להרזות בישבילו ממש כל פעם שרציתי לאכול יותר מהתפריט הדל שלי או משהו שאסור כמו מתוק ( ואני חולת מתוק לא יכולה בלי זה) הייתי חושבת עליו ועל זה שאני עושה את זה בישבילו ושככה אני היה טובה יותר וגם הייתה לו חברה שמנה באותו הזמן וכלכך רציתי שיעזוב אותה והתלהבתי שאני הרבה יתר רזה ממנה וגם ילדה בבית הספר שתמיד היתה נמרחת עליו למרות שיש לו חברה אז. אותה תקופה הייתי גם יותר רזה ממנה ותמיד ההינו עוקצות אחת את השניה תמיד הרגשתי טוב כלכך שאני יותר רזה ממנה דרך הגב שחכתי לציין שאנחנו באותו הסטודיו ביחד והיה לנו ריקוד משותף בקבוצה של בנים ובנות זוגות כזה ולמרות שהוא לא היה הזוג שלי היינו מתאמנים בבית הספר ועוד ילדה שרצתה אותו כל הזמן הייתי מקנא בנו ונדבקת אליו וגם היה בנינו סוג של ריב שקט כזה עליו כזה היינו מסמנות אחת לשניה שזאת הטריטוריה שלי והוא שלי אז רדי ממנו בקיצור בואו נחזור לתיכונים שלי לקראת אילת אז לא הייתי אוכלת ואם אכלתי משהו אסור כמו חצי פרוסת לחם הייתי מספיקה לירוק אותה החוצה לפני שבלעתי ותמיד ההיתי מזכירה לעצמי שאני עושה את זה בישבילו כדי להיות רזה ויפה למענו כדי שאני יוכל ללבוש בגדים קטנים וסקסים בישבילו ולא להראות כמו נקניק ברשת כזאת שלוחצת עליו כמו כן הייתי מקיאה המון וכל בערך 4-5 ימים הייתי צריכה להוריד קילו אני חושבת שבחודש וחצי ירדתי 8 וחצי קילו ואני יודעת שזה קצת אבל בישבילי זה היה הרבה והרגשתי כלכך יפה ובלטו לי הצלעות והיה לי רווח בין הרגלים ומצד שני הרגשתי כלכלך שמנה ומכוערת הרגשתי שזה לא מספיק בישבילו הרגשתי שאני שמנה וצריכה חייבת להרזות עוד הייתי עומדת מול המראה וחוזרת בראש שוב ושוב ״את שמנה את מכוערת אף אחד לא רוצה אותך כי את שמנה״ כל הזמן הייתי חיוורת וכולם אמרו לי את זה ובהתחלה לא הבנתי מה הם רוצים כי אני תמיד חיוורת אבל אז שמתי לב שאני מאוד חיוורת ובגלל שהייתי מקיאה ויש הולכת לאימון אז באימונים בכלל היתי חיורת עוד שניה ירוקה וחסרת כוח אבל זה היה כלכך שווה את זה כי כולם אמרו לי כל הזמן כמה שאני הרזתי ואני זוכרת את ההרגשה האובססיבית הזאת של אסור לאכול את הלחץ מזה שאני יאכל את הפחד ואת ה... 

טוב חפרתי נמשיך בפעם הבאה חחחח שתבינו שעד עכשיו אני רק סיפרתי על העבר יש לי עוד הרבה מה לספר על ההווה בכל זאת עברה שנה לא קל לדחוס אותה לכמה עמודים 

שהיה לכם יום קסום מלא באושר 💗💋❤️✨