מי? אני?!

כל יום שאני כאן אני שוברת עיקרון מאוד בסיסי שלי.

לא להיות עם מישהו ממקום העבודה/הלימודים.

כשעברתי לפה כבר ידעתי שהוא פה. חשבתי שה יהיה נחמד לראות אותו כל יום.

ידעתי גם שהוא יהיה מספיק רחוק, בצד השני של הבסיס.

אבל קשה לי לעשות את ההפרדה שהוא עושה כל כך בקלות,

בין הבית לצבא.

זה מוזר כי את ההפרדה בין הבית לעבודה הוא לא מצליח לעשות

אבל זה בשבילו, קלי קלות

אבל לי קשה.

קשה לי עם המרחק וה"שילוב הראוי"

ולמרות שהוא כן מחבק וגם יושבים יחד בצהריים לפעמים

אני רוצה כמו בבית... שהוא רק שלי!!!

שאני לא צריכה לחשוב איך ה נראה מהצד...

רבאק אנחנו כבר יותר משנה יחד!!!

למה צריך להתנהג שונה?

טוב, נתעודד בעובדה שבעוד שנה וחצי זה ייגמר כבר -_-