לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


כינוי:  לילית'

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

המזכרת ממזכרת


אנחנו ניכנסים לדירה הריקה אחרי יום ארוך ומעייף. הדירה ריקה ופרט לקופסאות קרטון מלאות במשהו לא ידוע וטלויזיה אין כלום בחדר, לכן הדבר הראשון שאני מבחינה בו הוא הדלת הפתוחה למרפסת. אנחנו צועדים לשם לאט לאט. כל כך שקט כאן, במזכרת, ובאותה מידה כל כך יפה.


אולי כי לא הייתי שם אף פעם, אבל הכל שם נירא לי קסום. השקט, הבתים, האווירה, ובמיוחד הדירה הריקה  שללילה היא רק שלנו.


הדירה כולה חשוכה, ואתה מוביל אותי לחדר שינה. ציפיתי שיהיה חשוך אבל הבחנתי שככל שאנחנו מתקרבים לחדר, האור מתגבר קצת, וכמה נרות פזורים בחדר, ומיטה אחת בודדה עם סדין, שמיכה ושתי כריות, מחכה לנו. זה היה יפיפה ומרגש כל כך. לא ידעתי על הנרות, לא ידעתי שזה יהיה כל כך קסום.

אנחנו מניחים את הדברים שלנו בחדר השינה, ומסתובבים בדירה. המקום ריק אבל באותה מידה כל כך יפה. בקלות הייתי יכולה לדמיין את עצמי שם (ביחד איתך). חדר פה, שירותים שם, חדר חדר חדר. אנחנו עולים במדרגות, חדר פה ושם, ואנחנו עולים למעלה. האוויר המדהים, כבר אחד בלילה בטח, אבל השעה לא חשובה. כל שלוו ורגוע, כל הבתים דוממים, מכוניות יחידות עוברות, ושום דבר כבר לא משנה כי זה רק אנחנו. אני כל כך אוהבת אותך.

אנחנו יורדים למטה, אתה הולך ואני הולכת למרפסת. נשענת על המעקה ובוחנת את האזור לבד. האורות, הגינות, האוויר, השמים. לא הרבה היה לי בראש באותו הרגע, חשבתי מה תחשוב כשתבוא ותיראה אותי עומדת שם לבד, שעונה על המעקה, וחוץ מזה לא היה לי משהו בראש. 
פשוט זה הרגע וזה היום וזאת השעה וזה הבחור וזאת אני. זה הרגיש כמו להתמסר לקסם ולעולם אחר, לעולם קטן משלנו.
ואז באת אליי, וחיבקת אותי מאחור, ונתתי לך נשיקה ומשם הלכנו.


 


כשאני מגיעה לחדר אתה שוכב על המיטה על רקע תאורת הנרות, אתה ללא חולצה ואתה קורא לי לבוא אלייך, אני נשכבת לצידך עם הראש על החזה שלך, ואנחנו מדברים קצת, מתנשקים ואוהבים.


כשהבגדים יורדים ונשארים רק אנחנו, אני נמצאת מעלייך ואתה מחבק אותי. קצת אחרי, אני נשכבת לצידך וחוץ מהשמיכה הדקה שום דבר לא מכסה אותנו. אתה אומר לי שאתה אוהב אותי, ואני אוהבת אותך כל כך בחזרה, וברגע שאני אומרת לך את זה באותו הרוך, שוב, דמעה קטנה חומקת מעייני.


אנחנו מדברים קצת אהבה, ואתה נהיה מתוק כל כך עם המילמולים הישנוניים שלך, אני מחבקת אותך ואתה מחזיק אותי, ושנינו שוקעים לאט לאט אל השינה.


 


הזכרונות מהלילה קלושים, אני זוכרת אותך ישן ויפה כל כך, אני זוכרת את ההרגשה ואת החיבוקים ואת האהבה ואת כל מה שהחזיק אותנו ביחד בעולם הקסום שלנו ללילה אחד שבו אלה רק אנחנו ולא אף אחד אחר. 

נכתב על ידי לילית' , 2/7/2012 17:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,213
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללילית' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לילית' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)