|
| 1/2013
14: 2, 1.3
כשהם שנתיים ביחד היינו אמורים להיות שנה ושלוש חודשים.
זה קצת מציק בלב כי דווקא ביום שהם הכי אמורים לשמוח בו, אני והוא היינו אמורים לחגוג עוד חודש במה שהיה זוגיות שמחה ואוהבת. והיום זה קצת עושה קווץ' בלב.
ודווקא היום, לא מזמן, מצאתי תקיית תמונות שעוד לא מחקתי. תקייה של תמונות ששלחנו זה לזו בוואטסטפ במשך כמה חודשים בודדים. מחודש יולי עד ספטמבר, עד הפרידה. אני עוברת על התמונות ונשבר לי הלב כל פעם מחדש, איך יכולת בכלל לזרוק את הכל לפח? היינו מאושרים ושמחים ואני הייתי מוכנה לפתור איתך כל בעיה אפשרית, רק בתנאי שלא תלך. אבל האהבה שלך הייתה חמקמקה כמו שידעתי כבר מזמן, כשהקשר שלנו היה עוד בחיתוליו, וזה לא שרד יותר.
וקשה להסתכל בתמונות ולהבין שכלום כבר לא חוזר, שאתה ואני שני אנשים זרים שלרגע קטן דרכיהם התאחדו לאחת... ואתה יודע, אני כבר לא אגיד לך את זה יותר כי אנחנו לא נדבר יותר אף פעם, אבל אני באמת באמת באמת אהבתי אותך, מכל הלב, ובשבילך הייתי עושה ונותנת הכל.
אם יכולתי, הייתי מחזירה את הכל אל ההתחלה ומתקנת איפה שצריך, רק אם עדיין היית אוהב אותי.
היינו טובים עד שהכל כבר היה יותר מדי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
