|
| 7/2013
לילות ת"א הקסומים בצפון הרחוק והירוק, בין עצים גבוהים, מטעים ושדות קסומים, חשבתי על תל אביב הלילית שאורה האיר עיניים מלאות באהבה. לא רציתי שרגעים כאלה יחלפו לפיכך רציתי להאחז בהם בחוזקה לפני שמגיעים לרציף 3 שמסמל את השעה לחזור הביתה. קוללתי. באותם הרגעים הבנתי שאני רוצה להתמסר לבחור שישבתי ברכבו ורציתי לתת לו הכל, ולהיות שלו בכל יום ויום לשארית חיי, לכן אם רק יכולתי הייתי נשארת ומעניקה את הלב מכאן ועד הירח. לפעמים בלילות אני חושבת על כך, על איך שזהרו העיניים והלב הכיל המון, על נוסטלגיה שמתערבבת עם הגיון ומציאות ולוקחת אותי לפה.
בתל אביב הלילית הייתי יכולה להשאר, לזרוח ולנצוץ כמו כל האורות אותם ראיתי, הייתי הכוכב שלו בשני יקומים שונים שלא התאימו, והייתי נשארת אם רק היה לי מקום ביקום הנכון.
| |
|