אנחנו שוכבים על המיטה הזוגית של ההורים בחושך מוחלט כשרק המחשב מאיר אותנו. 

הוא כבר כמעט בן 3 ואני אוהבת אותו כמו אח. הוא צופה בסרט מצויר כלשהו ברוסית, ואני שוכבת לצידו.

לפעמים אני מרגישה את ידו הקטנטנה משחקת לי בשיער, ולפעמים הוא שם את הרגל שלו עליי, ובין לבין מחבק אותי חזק חזק.

בין סרט אחד לאחר הוא מסתכל לעבר הפלאפון ושואל מה אני עושה. "קוראת"

אני אוהבת אותו ואני מרגישה מאושרת. כל כך שלווה ורגועה ומלאה בכזו חמימות ותמימות שרק ילד בן 3 יכול להעניק.

כיף לי,  באמת.