באותו הערב רעדו לי הברכיים ספק מהקור וספק מהפחד, וכל פעם שיצא לי לעמוד הרגשתי כאילו אני הולכת לקרוס וליפול לתוך השלוליות המגעילות שהגשם השאיר במתנה על החטמ"ר שלנו.
בדיעבד אני יכולה לנחש כי הרעד בברכיים הכין אותי נפשית לנפילה שקרתה באותו הלילה שציפיתי שיביא קצת שלווה ותשובות נכונות אחרי שכל היום שקדם לו היה מלא ביותר מדי דברים בלתי מתוכננים שהרסו לי את כל היום האחרון שלי ושלו.
אם רק הייתי יכולה הייתי אומרת לך שאתה הטמבל הכי גדול ביקום ושאין לי מושג מה גדל לך שם במקום מוח, כשאתה מתעלם מהרמזים הכי גדולים ומהצעדים הכי כנים שאני יכולה לעשות למענך במסגרת הזמן המוגבלת שלנו. הייתי רוצה שתדע יותר, שתכיר יותר, שתגע יותר בדיוק כמו שקרה בחלומות שלי באותו השבוע, שבהם יכולתי לצייר אותנו לתת לקו המחשבה שלי להשתולל. הייתי רוצה לספר לך כל כך הרבה על עצמי והדברים הקטנים שמרכיבים אותי כדי שתכיר באמת את מי שאני מבפנים ואולי תחבר לעצמך תמונה משלך על זה שאני בעייתית מאוד בסרטים ושקשה לי לראות סרט אם הדקות הראשונות שלו לא מעניינות אותי או שאני בכלל מעדיפה את האביב על פניי שאר העונות ושאני כל כך לא קיטשית עד שזה מגיע לתכשיטים ושרשראות ואז אני נהיית כזאת בחורה טיפוסית ושבכלל באופן כללי אני בכלל שקטה וביישנית ואני מעדיפה שקט ורוגע ושלווה וטיולים ברחבי הארץ ושבעצם כשצריך להחליט משהו מאוד קשה לי כי אני מזל מאזניים טיפוסי מדיי וצפוי בדיוק כמו הספר הפתוח שאני מתיימרת להיות, וזה יכול להמשיך הלאה והלאה כי בנתיים כל מה שהספקת להכיר זה שאני אוהבת את התה הירוק שלי בלי סוכר עם התיון בפנים, ואני הספקתי לגלות שכשאני מכינה לך קפה אני צריכה לשים כפית קפה ושתיים סוכר, ורצוי שזאת באמת תיהיה כפית ולא כף כי תכלס אין לי כפיות.
באותו הלילה הדמעות ניסו לשטוף את הכל ויצרו שלוליות רטובות בליבי והברכיים שלי קרסו ואני נפלתי עמוק לתהום שממנה ניסיתי להמנע כל החודשים האלה. זה חור שחור כל מבוך הרגשות הזה הרי לא סתם אומרים שללב יש תוכניות משלו כי מי בכלל תכנן להתאהב בו ככה? מהרגע שהגיע הוא שיחק לי עם הלב וצבע את כולו באדום וברגע האמת ידע גם איך לשבור אותו לרסיסים בתשובות הפלצניות והילדותיות שלו.
הלוואי והייתי מבינה את דרך הפעולה, הלוואי והיו לי תשובות לכל החודשיים וחצי האלה. הלוואי והלוואי והלוואי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
