תשחק אותה אמה סטון

או מישהי מוכשרת אחרת.

מישהי לא יפה מדי, אבל יפה מאוד בשבילי.

מישהי לא חכמה מדי, אבל חכמה מספיק בשבילי.

כשיעשו סרט על חיי, היום הזה יהיה אחד הסצינות המרכזיות.

היום אשר הייתי חבר אמת. אח. וואטאבר.

היום הזה שהיא רבה עם חבר שלה, ורצה אליי.

היום הזה שישבנו לנו בבית קפה בבוקר, עברנו משם לים בצהריים, חתמנו בפאב בערב.

ובסופו של היום תבוא הסצינה המרכזית,

הפריים יהיה עליה.

עשן הסיגרייה שלי יופי ברקע, לעיתים אפילו יכסה אותה.

מוזיקה שקטה ורומנטית.

היא בטלפון.

כמה מטרים ממני.

היא מדברת עם החבר שלה סוף סוף.

שיכורה כלוט.

גם אני.

מדי פעם המצלמה תעבור אליי.

אני מעשן.

היא מחייכת.

הסצינה תעבור לסלוו מוושן.

המוזיקה תתעצם.

היא ממש שמחה.

אני שמח מבחוץ. עצוב מבפנים.

וכשאסיים את הסיגרייה.

המוזיקה תפסיק, היא תסיים את השיחה ותחזור אליי לספר לי שהוא נותן לה צ'אנס נוסף.

THE END

אני צריך להרגיש טוב עם עצמי

אני חושב לעצמי

היית חבר אמת

אני ממשיך לחשוב

אתה פראייר!

אומר השטן בצד השני

אתה רק מכסה לה חורים!

הוא ממשיך

הריב ביני לבין השטן נמשך, אני משכנע את עצמי שאני צודק, אבל עמוק בלב יודע שהוא.

לילה טוב וכו',

הזאב, שגם הלילה יישן באלכסון