מדהימה תקופת האינטרנט.תוך יומיים הכל פה מוצת.
תמונות יוצאות.
בלוגים נפתחים.
כתבים מפרסמים שמות.
או רומזים.
וילדה אחת, שלמישהו איכפת ממנה?
ויש הרבה סיפורים כאלה.
פשוט לא מכירים.
ובנים נתקלים בזה יום יום.
אבל רובנו יודעים לא להיות שיכורים מכוח.
כמות הפעמים שקיבלתי הצעות מעובדות שלי
היא אינסופית
ואני לא תופס מעצמי.
זה פשוט קורה מעצמו
יש דברים שהם טארן און
זה אחד מהם
יש לי חבר ילדות
הוא בכלא
גיליתי את זה השבוע
פדופיליה
פיתוי של ילדות
הוא לא הצליח לצאת משכרון הכוח
טמבל.
קראתי הרבה בימים האלה
קראתי לא מעט
ולהלן כמה מסקנות לאירוע לדעתי -
1. היה צריך לסגור את הבלוג של עמרי חיון, או איך שלא קוראים לו. אם אתה קורא לעצמך עיתונאי - תעמוד בחוקי הצנזורה.
2. יש יותר מדי עיתונאים שקשה להם לשמור דברים בבטן.
3. התמונה המפורסמת עם הילדה - יש לי תחושה שזו לא היא.
4. ויש לי תחושה שהייתה פה סחיטה רצינית לפני התלונה. משה קצב סטייל. אבל זו רק תחושת בטן
7. ואוי אם כל הסיפור הזה לא מדויק. אוי לכמות הכסף שהזמר יעשה מתביעות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
