אני רוכבת, הרגליים שלי מדוושת והשרירים כבר תפוסים...
כבר מתחיל להחשיך, אבל זה לא מטריד אותי כי רק בחצות תשרור חשכה מלאה,
הרוח מלתפת את פני ומקררת את גופי ומחשבתי
המחשבות מתרוקנות לאט לאט... כאילו מישהו עשה לי חור בים הבעיות,
וכל הבעיות פשוט זולגות ממנו.
ואז פתחתי עיינים,
רכבתי על אספת ישן ומלא שקעים שהפכו לשלוליות מלוכלכות אחרי הגשם,
ומסביבי רק שדות, ליפעמים יש פרחים או ביצה קטנה, אבל לרוב פשוט חיטה זהובה שמתכופפת לרוח,
במרחק ניראים עצים... אבל אף איש, חייה או מראה לצווילזציה לא נימצא בסביבה,
ככה אני אוהבת את העולם, נקי, בודד, קריר, כשהדאגה היחידה על הראש זה שאני לא אלכלך את נעלי העיר העדינות שלי.
*********************************************************************************
כן... ברוסיה היה כיף, הייתי בארבעה מוזאונים, האהוב עליי היה "מוזאן דרווין"
אבל כל הזמן הייתי בשערת רגשות בין כל המידע המעניין והיפהיפה על העולם שלנו כיום ופעם, במקומות מוקרים ורחוקים, לבין ההרגשה הנוראית שאני מסתקלת על חיות מתות, פוחלצים, ששופדו למען המדע...
והצמחונות.. אין לי מוסג מתי להודיע שאני מתכוונת להיות צמחונית... זה הורג אותי.
ובכלל
אני רוצה להיות
טבעונית
ועכשיו למשהו קליל יותר
אני הולכת ליראות FREE
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mr. death.