ידעתי שיש בלוגים של אנורקסיה... בנות שמספרות עד כמה הן שונאות את עצמן, שסופרות קולוריות ולבסוף איך הן מתחילות להידרדר.
ליפעמים יש מיקרים נעימים שיש הפפי אנד [MAMAMIA לדו'ג]
אבל אף פעם לא ידעתי שיש אנשים שאוהבים את זה
הייתי בטוחה שהן לא אוהבת את זה, שהן רוצות לצאת מזה או שהן נכנסו לדיכאון.
אבל לא
יש אנשים שאוהבים את זה, מקימים אתרים עם טיפים למוות מהיר, ירידות במישקל, הסטרה מההורים, למה אונורקסיה זה הדבר הטוב בעולם.
הם אומרים שכל מי שלא נמצא במצב של הפרעות אכילה לא יכולה להיסקבל לקבוצה, שהן וונאבי.
ואז הן כתבות עד כמה שהן אוהבות את "אנה", עד כמה שהן חברות טובות, או שהיה ביתוי שגרם לי לצמרמורת "אל תנסו להוציא אותי מצפורניה של אמא אנורקסיה"
זה נורא, הן גם מנסות לעודד אחרים להפוך לאנורקסיות.
ואני נגד, אנורקסיה הורסת את החיים, את הגוף, את המוח, וגם מי שיוצא מזה לא יוצא מזה בריא לגמרי, אנשים שמתלחששים עליה ואומרים "משוגעת" "מטורפת" "מטומטמת" או שמרחמים עליה, ואז היא מרגישה שהיא עדיין צריכה להיות מושלמת, כי לא מרחמים על מי שמושלם.
אבל להיות אנורקסית זה לא שלמות
זה יפה לדעתכם?!?!?!?!?!
עצמות בולטות, חוסר ביטחון עצמי, עור שמתחיל להפוך לקמטים, זה לא יפה.
לא
לא
לא
לא
לא
על תעשו את זה לעצמכן, רוצות להרזות? תאכלו מאוזן, תעשו ספורט ולכו לדיאטנית, תעזרו בספרים . והעיקר
אל תחשבו שזה יקרה ברגע, שום דבר טוב לא קורה ברגע, וגם לא אנורקסיה, זו תהיה דרך ארוכה וכואבת לקבר.
תעשו דיאטה מאוזנת וכמו שצריך [אם צריך בכלל] זה אולי לאט, אבל לפחות לא תיפגעו.
ולחשוב שיש לי חברה בדיאטה ועוד לא דיברתי איתה על זה ברצינות...
סופי לא נרדמת כבר חצי שנה בלילה, גם השכטות לא עוזרות להילחם, הבדידות הזאת תראו מה היא עושה לה, סופי עוד שנייה נגמרת.
סופי מתרוצצת ברחובות למצוא מושיע, רק שייקח, היא כבר יודעת מה לתת, המשחק הזה מביס אותה כל פעם, סופי עוד שנייה נפסלת.
היא נאנחת כי קשה לה, הוא מזדרז למזוג לה סטלה, היא מתכופפת כי נופל לה, הוא מסתכל וזה עושה לה צמרמורת מכף רגל ועד ראש כשהיא שולפת את הליפסטיק המתוק, בילדותה, היא מספרת, תמיד רצתה להיות זמרת, מלחינה או בלרינה שברירית. ואהבה כל כך לנסוע עם סבה על האופנוע לראות את אמא על הבמה המרכזית.
סופי לא אוכלת, מספיקה לה הסיגריה, הקפה מחזיק אותה שבעה שעות, הגזרה הזאת זה כל שנשאר לה, בסוף ישארו רק עצמות.
הוא לא יודע מה כואב לה, היא מתקרבת כי יש רגע, הוא ממהר לשלוח אצבע, היא מפשקת, הוא נוגע. צמרמורת מכף רגל ועד ראש, היא לוחשת: כמה זה עושה לי טוב, ובדרכם לשירותים כבר נפתחים הכפתורים, נפתחים גם הברזים של הדמעות. וכבר מזמן היא לא חושבת שתוכל להיות אחרת, להיאסף כמו הזבל ברחובות.
בזמן האחרון [מתחילת החוף הגדול ועד עכשיו] טסתי 3 פעמים, פעם אחת ל10 ימים ברוסיה [היה על זה פוסט אבל אני עצלנית מידי] ואז עד סוף החופש לאמריקה, ועכשיו לעוד 5 ימים לרוסיה.
למה?
כובע
לחברה שלי הייתה בת מצווה והיא החליטה שבמקום מתנה או טיול היא רוצה שאני אטוס אליה לבת מצווה...
וזה היה כ''כ נהדר!
ביום הראשון הגענו וחיכיתי לה עד שתגמור ללמוד, אבל בחלק מהזמן דברתי עם אמא שלה... והיא בן אדם שמאוד מעניין לי לדבר איתו, שאלתי אותה באיזה מקומות היא עבדה,ואחד הסיפורים ממש נגע לליבי...
ברוסיה יש הרבה יתומים, והיא עבדה כמתווחת בין ארצות שונות לבין בתי היתומים במוסקבה, אבל יום בהיר אחד רוסיה החליטה שהיא לא רוצה יותר "לסחור" אם היתומים שלה, ואתם חושבים שזה בגלל שהיא דואגת להם כ''כ? מה יקרה איתם במדינות אחרות? איך הם יבדקו שהכל בסדר איתם??
לא
הם פשוט לא רוצים להראות לעולם את הבעיות במדינה שלהם, הם לא רוצים שיראו כמה יתומים יש להם ואומרים שהם רוצים "לתפל בבעיות שלהם לבד", ורק למ'ס ארצות מצומצם היתה גישה לאמץ מרוסיה, וצרפת ירדה בגלל שנישואים חד מינים מורשים שם, וזה ממש הרתיח אותי שאלפי ואולי מיליוני ילדים, יסבלו בבתי יתומים [וכן הם סובלים שם, שאלתי.] בגלל שלרוסיה לא בא להראות את הצדדים הרעים שלה >:(
נחזור לרוסיה, היה פשוט מדהים, ברגע שיוצאים מהבניין, הקור תוקף את כל הגוף, מקפיא את התאים ומחבק אותך, וזה מושלם!
אין גשם אבל קפוא כאילו יורד שלג, וכ''כ הרבה עלים צהובים! השלכת יפהיפיה, חבל שאין לנו בארץ כזאת שלכת :(
למרות שבפארק אחד ליד הבית שלנו יורדת שלכת מקמה עצים ואני זוכרת איך אני חברותי ועוד ילדים מהשכונה שיחקנו בהם באין סוף, וזה עניין אותנו מכל מחשב או משחק אחר, ובשנה הקודמת אני וחברתי [רק אם אחת מהן] עוד פעם שכבנו בעלים וקפצנו בהם והעפנו מצד לצד, ויש לי חלום חדש, אני צינוית ומאוד אוהבת את הארץ ובכל זהת, הייתי רוצה לטוס לסתיו ברוסיה ולאביב ביפן...
כן, זה נישמע מדהים.
לא הצלחתי להעלות את התמונות של הסתיו שאני צילמיתי אז מצאיתי באינטרנט, תיתעלמו משני האנשים, הסתיו עדיין יפהיפה..
שאלון השוקולד
האם את יכולה לקרוא לעצמך חובבת שוקולד? באיזו מידה: נמוכה, בינונית או גבוהה?
גבוהה, לפעמים יש ימים, שאני חושבת שאם אני לא אוכל שוקולד, ועכשיו אז אני אתעלף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Mr. death.
.jpg)
