ברירת מחדל

יש מישהו אחד. מישהו אחד, שעושה לי כ"כ הרבה טוב.

ואסור לי להתאהב בו, אז אני אוהבת אותו עם כל הלב שלי כמו אח. כמו שלא אהבתי אף אחד אחר ככה, קשר שאני באמת לא יכולה בלעדיו, וזה כ"כ תמים.

ופעם ראשונה בחיים שלי, שיש בחור, בן, גבר, שאכפת לי מה דעתו עליי בלי לאהוב אותו בקטע רומנטי, אבל מילה ממנו יכולה לעשות לי את היום.

ואם יש לי אותו אני לא באמת צריכה אף אחד אחר.

אז אמן שיהיה פה לנצח