בעיטה חזקה היישר לתוך הכוס שלי, הפתוח לרווחה.
"בוקר טוב שפחה קטנה" בירכה אותי המאדאם תוך ליטוף אחורי עם נעלה.
"בוקר טוב מאדאם" השבתי "איך ישנת מאדאם?"
"אחח.. רק המחשבה על כלבה חדשה וצייתנית שהשגתי לעצמי גרמה לי לישון עם חיוך" אמרה בעודה מחייכת בזדוניות.
"פה גדול שפחה. הרגע קמתי ועלי להתנקות"
"כן מאדאם כמובן"
היא פתחה את פי לרווחה, וללא גינונים נוספים התיישבה בתוכו.
זכרתי כבר מאתמול כיצד עלי לתמוך בגופה המעלף, וכיצד עלי להמתין ביראת כבוד להפרשותיה המתקרבות.
"היום תעברי סדרת אילוף כלבונת" אמרה בעוד השתן יורד במורד גרוני. למדתי כבר כיצד לעמוד בקצב.
גוש שחור וריחני ליווה את נוזליה והיא ציחקקה בראותה אותי נגעלת ולועסת את צואתה.
היא החלה למשוך ולסובב את פטמותי.
"איך התחת הקטן שלנו מרגיש? הוא כבר פתוח מספיק בשבילי? אני רואה שהיית ילדה טובה וישבת עליו כ-ל הלילה".
הנהנתי ממעמקי מפשעתה לאישור. יש! קדימה! שתוציא את הזין הזה ממני אני לא עומדת בזה יותר.
החור שלי כל- כך גדול עכשיו, היא יכולה לדחוף לשם רגל שלמה בלי בעיה..ממ
לאחר שסיימה להגיש לי את ארוחת הבוקר שלי, כמובן שציוותה שאנקה ואצחצח אותה כהלכה.
הברקתי
את מפשעתה, והן את גמירותיה המשולשות. את גמירתה האחרונה דאגה למרוח לכל
אורך פני, ועם פיסוק קל בין רגליה, ועם אקרובטיות שלא תיאמן, הצליחה למרוח
קצת מגמירתה גם על חזי ופטמותי הזקורות.
אני חושקת בה כל כך. באלי לגעת בה וללקק את גופה בכל מקום אפשרי.
"מאדאם," אמרתי בהיסוס,
"מה כלבה"
"כלום מאדאם.. רק רציתי להגיד ש.. את מאוד עושה לי את זה מאדאם"
היא סתרה לי כמה סתירות הגונות וצחקקה "ברור שאני עושה לך את זה כלבה מטופשת. ס'תכלי עלי".
"נכון מאדאם, את מהממת מאדאם"
"אני יודעת". התנשאה לעומתי. "בואי, עכשיו כשאכלת ארוחה מזינה מגופי הענוג, מתחשק לי לבעול אותך".
פאק!
"כן מאדאם אני לרשתוך מאדאם".
היא קמה מעלי והוציאה את הזין הענק מאחורי. אההה וואו! איזו הקלה. הוא היה מלא בדם.
"את מדממת לכבודי," אמרה בעונג "מעולה קטנה שלי. את מתקדמת".
נעמדתי מיד על 4 ותקעתי את המקל שהיה מונח על הריצפה בישבני.
בעיטה
קטנה היישר לתוך הכוס עוררה את חרמנותי עוד יותר, ונראה היה שהמאדאם
מסופקת "נכון כלבה שלי. כמו שצריך", ווידאה שהמקל עמוק ככל האפשר בתוכי.
המאדאם
קשרה את קולרי לצווארי ויצאנו לריצת הבוקר ברחבי הבית. עלינו וירדנו
במדרגות אינספור פעמים, ולבסוף כשרצתה להתפנות, עשתה זאת בבקבוק והשקתה
אותי. ואילו אני, שכבר הייתי צמאה נורא, שתיתי את נוזליה בשקיקה רבה.
היא ליטפה את ראשי וסטרה לי מספר פעמים.
היא הובילה אותי לחצר הבית.
רוח קרירה נשבה בחוץ, ואין אף פריט לבוש לגופי.
פטמותי זקורות והכוס שלי פעור לכבודה תמיד לרווחה..
"היום נבלה לנו בנעמים בחוץ כלבונת." היא הוציאה שני חבלים מהמחסן בחצר ובעודה מתחילה לקשור אותי הסבירה, "אקשור אותך כך לעץ הגדול.
אם תרצי להשתין או כל דבר אחר.. קחי בחשבון שאת עומדת.." חייכה לעצמה.
שיט. אם אעמוד כאן כל היום, ואם תמשיך להשקות אותי בנוזליה, לא תהיה לי כל ברירה אלא להשתין על עצמי. סעמק!
לאחר שקשרה אותי כהוגן, גם את ידיי וגם את רגליי, כך שיהיו בפיסוק, התחילה לצלם אותי.
"חייכי למצלמה עבד מטונף שכמוך". חייכתי בעוד שדמעות החלו לזלוג במורד לחיי.
היא התכופפה והרימה מקל עבה הנשר מאחד העצים ופילחה איתו את הכוס שלי.
"אחחח" קראתי זה כאב כל כך.
היא הניחה מתחתי זין דו ראשי המחובר למכונה, והפעילה אותה.
שני הכלים העבים היו מונחים בדיוק מתחת לתחת המורחב שלי, והחלו לפלח אותו בקצב אחיד.
עם כל חדירה כפולה הרגשתי את עצמי נקרעת מבפנים.
אני קשורה. עץ עבה מפלח את הכוס שלי לרווחה ופוצע אותי עם ענפיו.
שני כלים עבים חודרים לחור המורחב שלי. ומרוב פחד ותדהמה, קלטתי שאני משתינה על עצמי.
התחלתי ממש לייבב בבכי. היא התקרבה אלי וליטפה את פני. "נכון שזה נחמד כלבונת שלי?"
"כן מאדאם זה נחמד מאוד" התייפחתי.
"נכון שאת אוהבת לראות אותי מאושרת ממראך הסובל?"
"כן מאדאם הכי חשוב לי שתהיי מאושרת" השבתי.
"אני יודעת איך לגרום לעצמי להיות עוד יותר מאושרת" אמרה, ופנתה לתוך ביתה. "אל תברחי לי.." צחקה ונעלמה מעיני.
פאקינג שיט! כל כך כואב לי!
איך לעזאזל אני אמורה לעמוד כך יום שלם? אני אגמור על עצמי אינסוף פעמים וכנראה שבסוף גם אחרבן על עצמי.
אוחח זה נורא.
לפני שהספקתי להתאפס על עצמי, המאדאם חזרה עם שקית מלאה באטבי כביסה.
"אני רוצה לקשט את הכלבה הקטנה לכבודי. תתייחסי לזה כמו ליום חג". חייכה לעברי חיוך ממיס וכובש.
גל של רטיבות חמימה עבר בין רגלי הבקועות.
והיא החלה צובטת את גופי מכל עבר עם המצבטים הקטנים.
מסביב לחזה.. בפטמות הזקורות... נאנקתי מכאבים.. בשפתי הכוס שלי.. "כמה את רטובה בשבילי.." מלמלה.. "איזה יופי, ככה צריך".
סביב רגליי.. בבית השחי.. בגבות אפילו.. פאק אני מתפוצצתת!!!
כשנגמרו האטבים, הגישה לפי קערה מלאה בחרא המלכותי שלה וציוותה עלי לסיים את הכל.
"זה האוכל שלך לשאר היום, ממליצה לך לאכול.." התגרתה
ענף עבה במיוחד מפלח לי את הכוס, ומצבטים צובטים אותי שם למטה ומוציאים אותי מדעתי.
שני כלים עבים במיוחד מפלחים את אחורי, בקצב שלאט לאט הלך והתגבר.
חזי צבוט ושרוט, רגלי דביקות ומסריחות מהשתן של עצמי, ופי מלא בחרא שהיא מגישה לי בכף.
"את הזונה שלי תביני. את כלום. נאדה! תראי איך את כנועה לעומתה!" צחקה.
תוך כדי שהאכילה אותי המשיכה לצלם אותי.
"אני רוצה שתהיה לי מזכרת מכל זה. ויותר חשוב מכך- מזכרת בשבילך- כדי שתדעי כמה מושפלת וכנועה לנצח תהיי לעומתי".
"כן מאדאם אני מבינהה" גנחתי
"מאדאם אפשר לשאול שאלה..?" היססתי
"שאלי כלבה"
"אני.. ממש קרובה.. אהה.. את מרשה לי לגמור מאדאם?" ממש התחננתי!
היא
החלה להתפקע מצחוק "את חייבת לגמור בשבילי. את הולכת לגמור היום כמו שלא
גמרת בחיים! אם עדיין לא הבנת, עכשיו בוקר. ועד הערב את תעמדי כנועה, קשורה
ומעונה כך בשבילי. תגמרי כמה שבא לך. במילא הכל יהיה על עצמך.."
"כן מאדאם תודהה מאדאםםם!" קראתי בעודי גומרת בחוזקה שלא הכרתי.
גם לאחר שגמרתי, המכונה המשיכה לפלח את עכוזי והעץ עדיין תקוע עמוק בתוף הכוס הנפוח שלי.
האטבים עדין לוחצים ובשניה אחת נהייתי שוב חרמנית.
המאדאם נכנסה לתוך ביתה וחזרה כעבור רגע עם כיסא נוח שמיקמה בדיוק מולי.
"כך אוכל לראות כמה את סובלת וכמה את גונחת בשבילי".
"כןן מאדאםם" זעקתי בעודי מרגישה את גמירתי השנייה הולכת ומתקרבת.
"כן כלבה!" היא צעקה. "תני לי את זה! תגמרי כבר כןן!"
"אהההההה" קראתי בקול "פאקקקק" גמרתי שוב! אלוהיםם!
והמכונה עדיין מפמפמת אותי.. איך אחזיק כך מעמד יום שלם?
אני כבר מותשת מהגמירות ואני כבר שוב חרמנית..
המאדאם ישבה מולי וקראה עיתון, ונשנשה חטיפים ושוקולד.
ריר מילא את פי והיא הבחינה בזאת.
"רעבה כלבה קטנה?" שאלה
"כן מאדאם.." הנהנתי
"רוצה שוקולד?" התגרתה בעודה מעבירה קוביה מתחת לאפי. פאק!
"כן מאדאם בבקשה מאדאם". אמרתי בקול מתחנן שעד היום לא הכרתי.
היא ניגשה לעבר קערה שהייתה מונחת ליד הכיסא הנוח, ליד קערת החטיפים שלה, והוציאה משם קוביה.
הייתכן שאזכה לשוקולד?? אורו פני באחת.
היא פתחה את פי ודחפה לתוכו את השוקולוד ישש.
רק שזה.. קוביית חרא אהה!
פני התעוותו בגועל והיא התפקעה מצחוק לעומתי.
סטרה לפני בהנאה מרובה והוסיפה "באמת חשבת שתזכי לשוקולד?! אמרתי לך- חודש שלם ר-ק הפרשות שליי!" צעקה בניצחון.
"יש לך פה קערה שלמה שמחכה רק לך.. רק תגידי שאת רעבה ותקבלי.."
אין מצב. על גופתי.
המכונה ממשיכה לזיין אותי ובול העץ מרחיב את הכוס הצר שלי למימדים שלא הכרתי.
הגמירה השלישית הולכת ומתקרבת.
היא ישבה לה בנחת והביטה בי בעונג.
וגם כשדמעות ירדו במורד לחיי, המשיכה לנשנש וחיוכה רק הלך וגדל..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
