ביד רועדת אני אוחזת את העט ומשרבטת את חתימתי.
כשסיימתי, היא תפסה את שיערותי בחוזקה ומשכה אותי אחריה. צעקתי מההפתעה
ומהכאב אך נראה היה כי אפילו לא שמעה אותי.
היא הובילה אותך לתוך חדר השינה שלה והטיחה אותי על הריצפה.
הבטתי בה בעיניים פעורות כלא מאמינה והיא רק סתרה לי עם נעלה.
״את
רואה את חדר הבגדים שם בפינה?״ הצביעה לעבר חדר- ארון בגדים צר בפינת
חדרה, ״זהו חדרך. שם תישני ושם תמתיני עד שאתפנה להשתעשע בך״ אמרה בתקיפות.
״זה ברור?״
״כן מאדאם״
״כן מה?״ זעמה
״כן מאדאם. זה ברור לי מאדאם״.
״כנסי לחדר שלך״ צעקה ״עכשיו!״
״כן מאדאם אני נכנסת״.
לאחר ששיחררה את שיערי מידה פניתי לעבר הארון.
״אפשר
להבין מה בדיוק את עושה?״ זעמה. פניתי אליה כלא מבינה. ״תעיפי את הבגדים
שלך, זרקי לזבל מבחינתי. את לא תסתובבי לי כאן לבושה,
ואת גם לא תשוטטי לך
כאן. אני מרשה לך לנוע רק על ארבע- כמו כלבה״.
״כן מאדאם אני מבינה״ גמגמתי מושפלת והורדתי את בגדי במבוכה; וכפי שהורתה, זרקתי אותם לאשפה.
״כך יותר טוב. כעת- על ארבע!״ ציוותה.
התכופפתי ונעמדתי על ידי וברכי וגררתי עצמי ל׳חדרי׳.
היא הלכה בעקבותי ומבלי שהבחנתי בכך, דחפה מקל לתוך התחת שלי. ״זה הזנב שלך כלבה קטנה״ אמרה בגיחוך, ״שלא תעזי להוציא אותו משם״.
זה כאב. ואני התחלתי לפחד. מה עשיתי? מה עשיתי לעזאזל.
היא בעטה בי פנימה לתוך הארון וטרקה אחרי את הדלת. שמעתי קול מפתח המסתובב בדלת ואת קולה המתרחק משם ״חכי לי שם כלבה שלי״..
אני
עומדת, על ארבע. אין לי מקום. החדרון צר וחנוק וגם אם הייתי רוצה לעמוד,
התקרה נמוכה מדי. תקוע לי מקל עמוק בתחת, אני ערומה כולי וקר לי.
כמה זמן היא מתכננת להחזיק אותי כאן?
אני מפחדת נורא. גם רעבה. בעצם אני לא.. נזכרתי ברתיעה בחוזה שהחתימה אותי.. למה עשיתי את זה לעצמי לעזאזל??
כי היא מעלפת. עניתי לעצמי מיד. היא מעלפת, וכוחנית, ושולטת.. אחח היא בדיוק כמו שאני אוהבת.
המקל באחורי כבר ממש מתחיל להפריע, והחלטתי להוציא אותו לכמה דקות. אחזיר אותו כשאשמע אותה מתקרבת, חשבתי.
וואו כזאת הקלה. התיישבתי בישיבה מזרחית והרגעתי את עצמי. הרי לא אשאר ככה לנצח. היא חייבת לחזור. נכון..?
נדמה היה שעברו כבר מספר שעות וכל זכר ממנה לא נשמע. עיני החלו להתעפץ.. מהקור, מהפחד, מהתשישות..
לפתע הרגשתי בעיטה חזקה בפני. ועוד אחת ועוד אחת.
״מה לעזאזל את חושבת שאת עושה?!״ המאדאם צעקה עלי.
שיט. נרדמתי. אני לא על ארבע, ויותר מזה- המקל לידי ולא בתוכי.
״כשאני אומרת לך משהו, לא משנה מה- הוא לך פקודה! סדרי את עמידתך ותחזירי את הזנב שלך למקום. אני אראה לך מזה מטומטמת שכמוך״.
״כן מאדאם. אני מצטערת מאדאם לא התכוונתי״
״סתמי י׳זונה. ממש לא מעניין אותי למה התכוונת״.
נעמדתי על ארבע ודחפתי את המקל באחורי.
״עמוק״ ציוותה ״עד הסוף. עד שכבר אי אפשר לדחוף יותר״
דחפתי תוך גניחות כאב. כשסיימתי, היא ווידאה אותי ודחפה אותו עוד כמה סנטימטרים נוספים פנימה. שוב בעיטה.
הפעם היישר בכוס, שלהפתעתי הרבה.. רטוב.
״את תלמדי לציית לי כלבה מטומטמת״ סיננה וקשרה קולר לצווארי. ״בואי. את יוצאת לטיול״.
היא
משכה חזק ברצועה והרגשתי חסרת אוויר, כאילו אני נחנקת.
התאמצתי מאוד לעמוד
בקצב שלה. היא החלה לרוץ ברחבי הבית תוך שמושכת אותי אחריה.
היה לי קשה
לסנכרן הליכה כזאת במהירות, והריצפה שיפשפה את ברכי שהתחילו לדמם. היא עלתה
וירדה במדרות ואני אחריה.
כבר איבדתי את הספירה. כל כך התעניתי.
לאחר מספר סיבובים נוספים כשאני משתרכת אחריה, עצרה ונעמדה במקום. ״את צמאה?״ שאלה, ״כן מאדאם מאוד״ הנהנתי.
היא הלכה לעבר המטבח והוציאה קערה עמוקה; הרימה את שמלתה השחורה והטילה את מימיה בתוכה.
כשסיימה נעמדה מעלי עם רגליים מפוסקות והורתה לי לנקות אחריה.
נגעלתי.
אך כשהבנתי שהאישה הזאת לא משחקת משחקים, ישר התחלתי ללקק את מפשעתה.
ליקקתי וינקתי ממנה כל טיפה שנשארה ממימיה ואת כל הרטיבות שנוצרה אצלה. היא
גנחה ורעדה ורק דחפה את ראשי עמוק יותר ויותר בין רגליה.
היא השאירה אותי כך עד שגמרה לי בתוך הפה.
וכשסיימה, הצביעה לעבר הקערה שהכינה עבורי. ״נקי את הכל. לקקי הכל עם הלשון שפחה מטומטמת. אני רוצה את הקערה מבריקה זה מובן?״
״כן מאדאם״.. השפלתי מבטי וזחלתי לעבר הקערה.
השתן שלה היה צהוב ומבריק, והריח.. פאק התחשק לי להקיא.
היא דחפה את ראשי עם רגליה עמוק לתוך הקערה, וכל פני טבלו בנוזלים שלה. הרגשתי את הקיא עולה במעלה גרוני אך התאפקתי.
היא דחפה את פני שוב ״קדימה כלבה קטנה, הבאתי לך לשתות״. ציחקקה ״את רוצה להגיד לי שהשתן המלכותי שלי לא לטעמך?!״
״הוא כן מאדאם״
״תשובה
נכונה כלבה. קדימה, תתחילי לשתות אין לי את כל הזמן שבעולם. יש לי עוד
דברים לעשות איתך היום. אני רוצה לגמור עליך שוב קדימה!״
ודחפה את ראשי חזרה.
עם דמעות בעיניים דחפתי את לשוני לתוך הקערה והתחלתי ללקק.. כל כך נגעלתי אבל הייתי כל כך צמאה..
זה היה נורא פאק.
לפתע
הרגשתי צליפת שוט על גבי. ועוד אחת. ״את תלמדי לציית לי כלבה מיוחמת. פעם
הבאה את לא תעזי להמרות את פי!״ זעמה והצליפה שוב בחוזקה.
בכי תמרורים בקע ממני בעודי מלקקת את מימיה בסלידה. ״אפסיק כשתסיימי הכל. עד אז- גבך יהיה אדום כלבה קטנה״.
הגברתי את הקצב ושתיתי את השתן שלה בשקיקה.
בדיוק כפי שאמרה במודעה, היא מלמדת אותי להעריך כל טיפת נוזל או הפרשה שיוצאת ממנה. וכעת, השתן שלה הוא קרש ההצלה שלי.
לאחר דקות ארוכות שנראו כמו נצח, וגב שאותו כבר מזמן הפסקתי להרגיש, סיימתי לשתות את הכל. הקערה הבריקה.
המאדאם הביטה בי וירקה לעברי.
״רק
התחלתי איתך זונה שלי. אני כבר אראה לך מה זה״. אמרה, וגררה אותי לסיבוב
ריצה נוסף שבמהלכו כבר נתתי לדמעות לזלוג בחופשיות במורד לחיי..
כשהתרצתה, הורתה לי לפסק את רגלי ולהחדיר לאחורי זין- צעצוע עבה שהדביקה לריצפה מבעוד מועד.
ניסיתי להתיישב עליו לאט, כל כך כאב לי הוא היה עצום! והיא דחפה את גופי למטה וזירזה את פתיחתי המלאה.
תוך זעקת כאב הבקעה מפי היא ירקה לתוך פי וסטרה לי מספר פעמים בחוזקה.
״את מתחרטת עכשיו נכון?״ סיננה,
״מתחרטת שנרדמת, שלא חיכית לי על ארבע.. שהוצאת את הזנב היפה שהכנתי לך מהמקום שלו!!״
״כן מאדאם..!״ התייפחתי ״אני כל-כך כל-כך מצטערת! זה לא יחזור על עצמו בחיי!״ זעקתי.
״כמובן
שלא. את תשבי על הזין הגדול שלי עד מחר בבוקר. הוא יפתח לך את התחת הקטן
שלך כהוגן. כך תלמדי להעריך מהו זנב דק.
את כבר מתחילה להבין שזה חלק מגופך
נכון?״
״כן מאדאם זה חלק מגופי אני מבינה״ ייבבתי.
התחת
שלי פעור לרווחה וזין גדול ועבה מפלח אותו לכל אורכו.
התחשק לי לצרוח,
לזעוק לעזרה, לחלץ עצמי מהסיטואציה אליה נקלעתי.
הרגשתי נימי דם שכבר
מתחילים להיקרע שם למטה, ואלו עוד רק הדקות הראשונות אלוהיםם.
״בזמן שאת ממתינה כך, פתחי את הפה שלך, אני צריכה לחרבן מעט.״
עיני יצאו ממקומם. לאא בבקשה לא!!
״ברור
לך שאחר כך את תנקי הכל ותבריקי לי את התחת. את גם תרדי לי אחר כך. מחרמן
אותי לראות אותך כזאת כנועה ומסכנה, ואני בטוחה, שהתגעגעת לטעם הגמירה שלי
בפיך״...
״כן מאדאם התגעגעתי מאדאם״ גמגמתי מפוחדת.
המאדאם
פתחה בכח את פי, סטרה לי עוד מספר פעמים והסתובבה עם גבה אלי.
היא הורתה לי
לתמוך במותניה בעודה משחררת את צואתה המלכותית במורד גרוני.
לאחר מספר רגעים, הרחתי ריח נורא וגוש קטן ושחור הממלא את פי בעקבותיו.
״אחח כןן..! תאכלי את החרא שלי כלבה מטומטמת תאכלי הכל!״
ניסיתי לבלוע מבלי ללעוס, אך זה היה גדול מדי. לא נותרה לי ברירה אלא לנגוס בצואתה, עד שיכולתי לבלוע אותה.
סחרחורת תקפה אותי ורציתי להקיא.
היא המשיכה לחרבן לתוכי, כאילו הייתי אסלה אנושית, והגושים המשיכו למלא את פי, מהר מכפי שיכולתי לשאת.
היא סטרה לפני תוך כדי ושפשפה את גרוני כדי לזרז את אכילתי.
״אני
מחרבנת לך בתוך הפה כןן! את כזאת זונה מטומטמת!! תראי מה עשיתי ממך! כלבה
ואסלה אנושית! את שלי!! ר-ק שלי!״ קראה בניצחון והצואה המשיכה להגיע.
אכלתי את הכל בלית ברירה.
ולאחר שסיימה, הורתה לי להתחיל בנקיונה.
ליקקתי
את פי הטבעת שלה מלגו ומלבר; ליקקתי את מפשעתה ואת ערוותה הלא מגולחת.
שיערות קטנות, טעם של צואה וגמירה מתוקה התערבבו לי בתוך הפה.
גמירתה, הסיטואציה והזין העבה שהחדירה לתוכי גרמו לי לטפטף ולגמור מבלי שתיגע בי אפילו. זה לא יאומן!
היא אשכרה מלמדת אותי לסגוד לה! ולהפרשותיה.. אחח זה נורא.
לאחר שגמרה וניקיתי אותה כראוי למאדאם, הצליפה בגבי מספר צליפות הגונות, כיבתה את האור ואיחלה לי לילה טוב.
היה לי ברור שלא משנה מה, את פיה לא אמרה יותר.
התחת שלי צעק הצילו; הוא כל כך התרחב מהזין העבה.
היה לי טעם נוראי בפה, ואני נותרתי.. חרמנית..
עיכלתי במוחי את ההשפלה האיומה שחוויתי כרגע והתחלתי להפנים מה אני עומדת לעבור בחודש הקרוב.
השעות
עברו עד שלבסוף נרדמתי, בעמידת ארבע משונה, כשזין גדול, עבה ואימתני זקור
ותקוע באחורי.
חיכיתי למאדאם שלי שתחזור להשתעשע בי שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
