אהוב שלי...
לאן נעלמת לי?
אתה כל כך חסר לי..
אין לי כבר למי לשלוח הודעת בוקר טוב כל בוקר...
ואין מי שיעלב אם אני שוכחת לכתוב..
אין לי למי לשלוח הודעות בשושו בזמן שיעור
אין לי למי לחפור עם מי להתייעץ למי להתקשר כשמשעמם או כשאני בדרכי לאינשהו...
אין מי שיתקשר אלי כשהוא בריצה אין מי שיטמטם אותי
עם הטימטום שלו אין מי שיתחיל לבכות לי בפלאפון אחרי שהוא שמע שאני בוכה... אין..
אני כל כך רוצה שתגיד שוב ׳אני אוהב אותך׳ אני רוצה לחזור להרגשה הזאת כשאתה אומר לי אתזה.. או כשאתה שואל בקול כזה מתוק את אוהבת אותי?
אתה יודע.. אני אף פעם לא אמרתי את זה אבל אני שונאת שקוראים לי מאמי, לא אמרתי לך על זה שום דבר בגלל שמימך אני מרגישה שזה שונה... מאמי אחר כזה של מישהו שבאמת אוהב וזה כלכך ממלא לי את הלב כשאתה קורא לי ככה.. או שאתה קורא לי בשמי ואז משייך אותי אליך... אני מתגעגעת אהובי אתה חסר לי... נכון שאומרים שרק כשמאבדים משהו מבינים ומעריכים אותו יותר?.. אז אני הבנתי, אתה חסר לי.. יקר לי, חשוב לי... אני אוהבת אותך בבקשה מציתי תכמה ימים האלו.. אני לא יכולה בלעדיך. בבקשה תחזור כבר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
