אנשים אוהבים להסתכל בצורה שיטחית על המון דברים, אוהבים להבין את מה שהם רוצים להבין, חושבים שהם תמיד צודקים אבל לפעמים התפיסה של האנשים היא לא נכונה.
אתה מכיר אותי? לא.
מה אתה חושב עלי? המון...
זה בא לנו בטבעי, לכולם.. אני לא אומרת שאני מיוחדת, לא גמאני עושה את זה במכוון או לא במכוון.
כמה פעמים טעיתי...
לא צריך לשפוט אנשים לפי מראה חיצוני זו טעות, לפעמים המלאך יכול להיות השטן, ולפעמים הילדה הכי סנובית יכולה להיות ילדה מצחיקה וחמודה.
לפני כמה ימים שאלתי חברה שלי, מה היא חשבה עלי לפני שהכירה אותי. היא חשבה שאני סנובית, אני יודעת שהרבה חברים שלי חשבו ככה לפני שהכירו אותי וגם עכשיו.. אנשים שלא מכירים אותי אולי חושבים ככה.. שופטים אותי רק לפי החיצוניות.. אני יודעת מה אני ובאמת לא אכפת לי מה חושבים עלי אבל לפעמים יש ילדים שזה פוגע.. אני לא מנסה לשנות אבל אולי תחשבו טיפה קצת לפני שאתם חושבים איזשהו משהו על בן אדם כזה או אחר.. הוא לא שונה הוא מיוחד..
אני יפה אז אני סנובית?
אני עושה דאק פייס אז אני פרחה?
אני מתלבשת יפה אז אני חשה?
אני עושה קצת רעש אז אני ערסית?
אני אוהבת ללמוד אז אני חנונית?
אני לובשת מכנסונים קצרים אז אני זונה?
ישלי חבר ואני מתנשקת איתו אז אני שרמוטה?
אלו דברים אמיתיים שאמרו לי.
עזבו אותי מסטיגמות אני זאת מי שאני ואני אוהבת את עצמי כמו שאני, לא אשתנה בשביל אף אחד, לא אוהבים? תתרחקו. לא מכירים אותי? אל תשפטו. אז ישלי קול של סנובית ואני אומרת יואו ואמאלה אבל לא אני לא סנובית.
אז כן אני ילדה שעושה המון רעש ילדה פדחנית וזו השמחת חיים שלי, צוחקת עם צחוק מטומטם מכל שטות כן זו אני, וכוווווולםםם יכולים לקפוץ לי.