רק ההתחלה שלנו במערכת יחסים הזאת הייתה יפה... רק החודש הראשון, החודש הראשון הזה שדיברנו כל היום בפלאפון, ידענו כל שניה מה כל אחד עושה, החודש הזה שנפגשנו כל יומיים גם עם כל הקשיים שאנחנו רחוקים אחת מהשני, החודש הזה שאמרת לי כל דקה ׳אני אוהב אותך׳ ואז הריבים המעצבנים האלו של מי אוהב יותר שאי אפשר לצאת מיזההה! החודש הזה שהחיבוק שלך החזיק אותי, המבט שלך הראה שאתה אוהב, השפתיים שלך שנגעו בשפתיי שהשאירו תטעם המתוק שלך, שמשאיר תמיד טעם של עוד..היינו בעולם אחר לבד לא חשבנו על שום דבר ועל אף אחד כשהיינו יחד! החודש הכי מדהים שהיה לי איי פעם!
וכך נגמרה לה התקופה הטובה, וכמו כל דבר טוב אחריו מגיע הדבר הרע.
התחלנו פחות להפגש.. כל אחד עם הלחץ בלימודים שלו, פחות לדבר, הגעתי למצב שאני מחכה שתשלח הודעה ומתי כדי לבדוק אם אני חסרה לך.. שלא לדבר על שיחות בפלאפון שלא הייתה אופציה כזו בכלל.. הכל התמלא באגו אגו אגו, מה שבחיים לא חשבנו שיקרה! עד עכשיו אני לא מבינה מה קרה לנו ואיך כל מה שהיה נעלם.. איך שכחת כל כך מהר תלמד אותי גם תלמד אותי לשכוח כי לזכור את זה אני לא רוצה.. אנשים היו מסתכלים עלינו היו חושבים אנחנו כבר שנתיים ביחד למה למה התקופה הרעה הזאת הגיעה?
זוכר את החודשיים שלנו יחד? מצטערת להגיד לך אבל זה היה היום הכי גרוע שהיה לי בחיים..
אני נסעתי עד אליך פיניתי את עצמי מכל דבר רק כדי להגיע אליך, התקופה הרעה לא עניינה אותי רציתי רק לראות אותך אחרי כל כך הרבה זמן שלא ראיתי.. למנה ראשונה קיבלתי איזה חיבוק עלוב וויכוחים אחרי זה, במנה העיקרית אלו היו כבר ריבים ופרצופים, ולקינוח חיבוק עלוב ו׳ביי חייםשלי׳ עוד יותר עלוב. שם הבנתי.. שם באמת הבנתי שזה נגמר יצאתי מהפגישה הילדה הכי מבואסת בעולם כאילו יצאתי לפגישה הכי שמחה בעולם וחזרתי עם חצי לב שהשארתי אצלך, באמת הרגשתי שמשהו בי חסר.. הרגשתי כאילו משהו בתוכי נעלם ממש מין כאב בטן כזה וחנק בגרון הרגשה מאוד מוזרה. אותה הרגשה שהרגשתי כשאמרת, יום אחרי, שאתה מעדיף שניקח פסק זמן..אותה הרגשה בידיוק.
מה שהכי נפגעתי שאתה כתבת לי את זה דרך הווטסאפ, זה מה שאני שווה בשבילך? ומה שהכי מוזר שלא בכיתי, ההרגשה הייתה אבל דמעות לא.זוכר? אמרתי לך שאני אבכה אם ניפרד מתישהו אבל אני לא ואתה? גם אם אתה לא בוכה אתה מצטער אני יודעת, אני מכירה אותך, עושה ואז מתחרט.. זוכר? פעם פעם בתקופה הטובה שלנו אמרתי שאני בחיים לא יפרד מימך שאני לא אהיה מסוגלת, וכמה ימים אחרי זה אמרת לי שאתה כבר רוצה שנחגוג תשנתיים יחד אמרתי לך חכה בוא נגיע לזה קודם, ואתה אמרת נגיע הרי אמרת שבחיים לא תיפרדי מימני אז זה תלוי בי, ואם זה תלוי בי אז בחיים לא ניפרד.. חח מילים זה לא הצד החזק שלך...
הבנתי ששום דבר לא באמת נמשך לנצח ולכל התחלה יש סוף, וכך גם לכל סוף יש התחלה.. אז אני יוצאת להתחלה החדשה שלי בהצלחה לי:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
