אני לא מאלה שהלב שלהם נשבר
אני לא מאלה שבוכים ומיואשים מאהבה
כי אני אף פעם לא פתחתי את הלב שלי למישהו, אבל באמת מכל הלב..
אין לי בעיה להיפרד ולהגיד להתראות..
מערכות היחסים שלי אף פעם לא היו רציניות, אמיתיות, הם לא חדרו עמוק לליבי.
אף פעם לא באמת קיבלתי את כל עינייני האהבה האלו..
מישהו יכול להגיד שהוא אוהב אותי, אבל זה לא כזה יעניין אותי באותו הרגע.
המחשבות שלי נעלמות, אני מסתובבת
וטובעת עמוק עמוק בדמעותיי
אני מאבדת את עצמי.. מה קורה לי?
אני טעיתי באהבה...כך אני מרגישה
הפעם זה היה שונה מרגישה כאילו הייתי רק קורבן.
וזה כל כך כאב לי בלב, כל כך כאב לי, כמו סכין בלב... כשאמרת שאתה הולך..
עכשיו אני זאת שבמצב הזה, ויש לי את כל הסימנים לכך..
של ילדה עם לב שבור.
אבל לא משנה מה אתה לעולם לא תראה אותי בוכה...
לא הייתי צריכה לתת לך להתקרב
איך הגעתי למצב הזה איתך? אני לעולם לא אדע..
אף פעם לא התכוונתי שזה יהיה כלכך קרוב..
ואחרי כל מה שניסיתי בשביל להתרחק מאהבה איתך, נשבר לי הלב ואני לא יכולה לתת לך לדעת ואני לא אתן לזה להיראות, אתה לא תראה אותי בוכה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
