לרוץ ולצעוק - להתפרק וליפול

בפוסט האחרון שלי החלטתי שאני לא כותבת כאן יותר כי זה לא עוזר בכלום ..

הפוסט האחרון שלי היה לפני כמעט 4 חודשים ועכשיו נשברתי, לא כי כתבתי.. באמת נשברתי .

אני לא מסוגלת לחשוב על שום דבר, או לארגן את המחשבות שלי או לעשות כלום .

אני כמעט 24 שעות בלי שינה, אני לא עייפה, אני לא ערנית, אני לא מרגישה כלום.

מה השתנה בחיי ?

• האקס שלי חזר כמה פעמים לחיי ובמאותה הדרך שהוא בא אליה הוא חזר . - לא מעניין
• אחריו הייתה עוד מערכת יחסים כושלת שאני מרגישה הפסד ענק עליה .
• כרגע יש לי חבר חדש בערך שבוע, הוא מושלם,חתיך,ספונטני ואין לי מושג איך אני אצליח לאהוב אותו.
• המערכת יחסים שלי עם אמא שלי עדיין גרועה ואני עדיין לא מבינה למה אני כ"כ שונאת אותה .
• הייתי בסטוץ עם מישהו ועכשיו אני מתחרפנת כי זה לא נגמר שם, יש המשך .

הבחור שיצאתי איתו אחרי האקס שלי באמת היה מיוחד, היה לו את הראש שלי ואני פשוט לא השקעתי בכלום.

אני כן פיתחתי אליו רגשות אבל אני לא הראתי לו את זה, הייתי סגורה, לא דיברתי הוא ניסה עד שוויתר.

כשהוא פתח בשיחה על זה שלא הולך אני הסכמתי והצעתי להפרד, הוא הסכים, פה זה נגמר .

התחושה שהרגשתי אליו לא הרגשתי מזמן, אני באמת הייתי יכולה להתאהב בו וזה משהו שלא חשבתי שיכול לקרות.

אני מרגישה כאב בלב, אני רגישה שעשיתי טעות ואני מרגישה שפספסתי .

ואין לי מה לעשות עם זה ...

הבחור החדש שאני יוצאת איתו, תיאור:

נראה טוב,מצחיק,מושך,כסף,אוטו,ספונטני,סטלן,בן אדם טוב,אופי טוב,אוהב אותי,יעשה לי טוב.

ואני חושבת שאני בחיים לא אצליח לאהוב אותו באמת .

אני לא יודעת מה נדפק לי בראש, אני לא יודעת למה אני לא יכולה להתאהב בבן אדם שעושה לי טוב .

זה הורג אותי .. זה באמת הורג אותי מבפנים.

המחשבה הזאת שאני בחיים לא אהיה מאושרת כי אני לא יכולה להתאהב בבן אדם שעושה לי טוב ..

אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי .

אני רוצה לתת לו הזדמנות, אני רוצה לתת לעצמי הזדמנות לאהוב אותו ..

אבל אני לא רוצה לפגוע בו, הוא מדהים וזה הדבר האחרון שאני רוצה .

אז מה לעזעזל אני אמורה לעשות !? 

אמא, אוי אמא יקרה .. אני בחיים לא אסתדר איתה .

אני מאוד אוהבת את אמא שלי, באמת .. אני לא הראתי לה את זה כבר שנים ואני באמת לא יודעת למה.

אנחנו רבות על כל דבר ואין לי סבלנות אליה ואני לא יודעת למה אין לי .

אני מרגישה שאני שונאת אותה ואני באמת לא יודעת למה .

אולי אני שונאת אותה בגלל שאני לא רוצה להיות כמוה ?

אמא שלי התחתנה עם גבר אחד, בגדה בו עם גבר אחר, התחתנה עם הגבר, שוב בגדה ושוב התחתנה עם השני ..

שלא תבינו, אמא שלי ממש לא זונה, היא "ליידי", היא משיגה את מה שהיא רוצה תמיד .

אבל היא לא מסוגלת לאהוב אף אחד, אף אחד חוץ ממני .

היא שומעת רק את מה שהיא רוצה לשמוע, ורואה לנכון רק את מה שנראה לה לנכון ,

למרות שעם אנשים שהם לא משפחה היא פתוחה והיא יודעת לשמוע צדדים אחרים ..

ככה גם אני, אני לא אוהבת להתחבר לאנשים שאין להם את הראש שלי .. אני מבינה אותם אבל זה לא מענין אותי.

הבעיה העיקרית היא שאני ואמא שלי בקטעים האלה אותו הדבר , והבעיה העוד יותר גדולה ..

היא שלי ולאמא שלי יש ראש שונה לגמרי, הפוך לחלוטין.

אמא שלי היא לא אמא רעה, אמא שלי גידלה אותי בצורה הכי מדהימה בעולם, היא נתנה לי הכל.

היא עדיין נותנת לי הכל .. היא נותנת לי את כל מה שיש לה גם אם לה בסוף לא נשאר כלום ..

ואני לא מסוגלת להעריך את זה, אפילו לא טיפה .

כי לי יותר חשוב שהיא תקשיב לי, שלא תשפוט, ושלא תנסה לשנות אותי כי זה מה שאני הכי שונאת .

ואת כל הדברים האלה היא עושה מאז שגיליתי שיש לי ראש משל עצמי, ויש לי דברים שאני רוצה. (גיל 12).

אני מפחדת שאם יהיו לי ילדים אני אהיה אמא שלי, אני אהיה טובה עד למתי שהם יגלו שיש להם ראש .

ואם הראש שלנו לא יהיה תואם אני אהפוך ליהיות אמא שלי וזה דבר שאסור לו לקרות.

גיל ההתבגרות היה מאוד קשה בשבילי ועברתי אותו מהר ומוקדם, והיא לא הבינה, כלום .

היא לא תמכה, בכלום, והיא לא עזרה בכלום ועל זה אני לא מסוגלת לסלוח, אני באמת מנסה.

כל דבר שההתמודדות שלי איתו הייתה אחרת משלה היא שפטה וצעקה, אני לא יכולה לסלוח.

ולסיום, הסטוץ.

בחיים לא היה לי חיבור כזה לבן אדם, בחיים לא הרגשתי ככ פתוחה לדבר עם בן אדם.

אני לא מסננת מילים ליפני, לא חושבת ליפני אני בדיוק כמו שאני וזה מה שהוא אוהב בי ..

אני מרגישה בנוח לדבר איתו על כל דבר אפשרי וזה הזוי, הזוי מידי .

התחברנו ביום אחד, דיברנו על יותר מידי דברים ביום אחד ..

ואני חושבת שבגלל הנוחות הזאת, התחושה של הבית הזאת הייתה בינינו כזאת משיכה מטורפת.

זאת הייתה רק נשיקה וכמה נגיעות, שום בגד לא ירד .

אני בחיים לא מסוגלת לשכב עם מישהו שהוא לא בן זוג שלי ושאני לא אוהבת אותו !

אבל, אם חבר שלו לא היה שם באותו הלילה לידינו אני לא מבטיחה שזה לא היה קורה.

בחיים לא הרגשתי משיכה מטורפת כזאת לבן אדם .

אני רוצה שהוא יהיה ידיד שלי כי זה עושה לי טוב לדבר איתו אבל אסור לי להפגש איתו כי אז כבר לא נהיה ידידים.

אין מצב שאנחנו נהיה במערכת יחסים כי זה פשוט לא, אין לי אפילו הסבר ..

אני יודעת שאני לא אצליח להתאהב בו ושהוא לא יצליח להתאהב בי שנינו דפוקים מידי, זה לא ילך.