| I would say that I lost my sanity
But you can not lose what you never had |
| 4/2013
ציפיות לא רק בכריות
לרוב, כשמישהו אומר לי בעוד שבוע כולם יוצאים בואי יהיה כיף, אני מתחילה להתרגש מאוד. הציפיות שלי מתחילות לעלות והדימיון שלי מתחיל להתחרפן "זה הולך להיות הלילה הכי טוב בחייך!" "כולם יאהבו אותך אחרי זה!" "החיים שלך מתחילים עכשיו!"בקיצור, אני מצפה יותר מדי מאותו הלילה.
ואם חס וחלילה הלילה משעמם, או יותר נורא מתבטל אני נהיית כל כך מדוכאת. אני יכולה לבכות בגלל זה ואני יכולה להסתגר בחדרי ולא לצאת משם שעות רק כי פספסתי הזדמנות. אני ממש מקווה שיום אחד זה יפסיק כי אתם לא מבינים כמה זה מחרפן להיות כל כך עצובה רק בגלל שלא יצאתי היום.
אני חושבת שזה קורה כי אני לא יוצאת הרבה עם אנשים. אני לא נפגשת כמעט אף פעם ועם אף אחד, ככה שעד שזה קורה אני מתבאסת אם זה לא כל מה שחלמתי עליו. אני נוטה לחלום יותר מדי.
השנה תכננו המון חברים להפגש ביום העצמאות ולעשות על האש, אומנם תהיה שם שתייה ואני מאוד לא אוהבת להריח או להיות ליד אנשים שתויים, ויתרתי על הבעיות שלי והחלטתי להנות כדי שלא אפספס הזדמנות מדהימה! אבל כרגיל, חבר שלי מקורקע. אמא שלו לא מסכימה לו לצאת ביום ההוא ובגלל העובדה שרוב הילדים ששם זה ילדים שהוא מכיר יותר טוב ממני, פחדתי שאני לא אתמצא, אבל ביקשתי ממנו להתחנן לאמא שלו ובנתיים קבעתי עם החבר הכי טוב שלי שהוא יבוא, ואז לפתע גם אבא שלו לא מסכים לו לצאת. אמרתי לעצמי להמשיך הלאה כי יהיו שם אנשים נחמדים ויהיה מאוד כיף, עד שכולם התחילו לריב על התקציב והאירוע התבטל. החלטתי לקחת אחראיות ולהתחיל לסדר את הכל, כרגע אני עדיין מנסה אבל אני מקווה שיהיה לי באמת את יום העצמאות הכי טוב שהיה לי.
הציפיות שלי בכלל לא גבוהות...
| |
| כינוי:
בת: 26
MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
