הבוקר חוויתי את אחד החלומות הטובים ביותר בחיי, למזלי יש תמיד את ההורים שלי שיעירו אותי בלי שום סיבה וישאלו משהו מטומטם כמו "ראית את החזייה של אבא?" שהאמת זה לא משפט כל כך נדיר בבית של שחקנים. 
התמונה שבחדר שלי עקומה, הצד הפולני שבי צועק לי "סדרי את זה מטומטמת!" אבל הצד הנערי שבי לא צועק כלום כי אין לו כוח.
נחזור לחלום, הוא לא היה כל כך מיוחד, אבל אחרי שאת רגילה לפגוש את החבר שלך כל יום ולפתע את לא רואה אותו במשך שבוע שלם, חלום עליכם מתמזמזים על המיטה שלך מרגיש מושלם, החלום הרגיש לי כל כך אמיתית שברגע שהתעוררתי שמתי לב שאני מנשקת כרית.
מזל שהדובי שלי היה עם הפנים למטה, עוד לא שוחננו על הדבור והדבורה.
השבוע הזה עבר לי בצורה נורמלית, אבל היום נתקלתי בכאב לב המטורף הזה שאני מקבלת כשאני מתחמקת מהכנת שיעורי בית או התאמנות למבחן, אז החלטתי לשבת מול המתמטיקה ולהסתכל לה בעיינים! אבל אז עמדתי לבכות מהחוסר ידע שלי בנושאים והחלטתי לוותר ולחכות לשיעור הפרטי או לבוקר שבו אעתיק את השיעורים. נשארו לנו רק 3 מבחנים אחרונים לסמסטר, ואלו הכי מכריעים, מתמטיקה-מפמ"ר, לשון-מבחן מסכם, ואנגלית-לא בעברית. האנגלית יעבור לי רוב הסיכויים בקלות עם ממוצע של 80 עד 90, תלוי כמה התחבבתי על המורה בסמסטר הזה, לשון גם יהיה בסביבות ה80 ומתמטיקה אני מצפה למכתב שיעבירו אותי לשלוש יחידות.
במצב רגיל לא היה לי אכפת לעבור, אבל מהפחד שלא אתקבל למגמת תאטרון וארצה להבחן לפסיכולוגיה, אני משתגעת, אחרי הכל לפסיכולוגיה צריך 5 יחידות ואני לא קרובה אפילו ללדעת מה זאת אומרת יחידות.
אני רואה את הילדים מסביבי ואני קולטת איך לאט לאט כל אחד מבין שעוד מעט בגרויות והגיע הזמן ללמוד. אני מוצאת את זה מקסים כשהערס של הכיתה מבקש שקט כי הוא לא מבין את התרגיל. ואז הוא צוחק על מישהי כי היא מרוקאית וכל ציפיותי נהרסות.


נו, אז איך הייתי היום ? מישהו יקרא את זה הפעם ?
נ.ב. הצד הפולני ניצח