היום היה היום הראשון שבו נסעתי באוטובוס לבית הספר בשעה הקבועה שנסעתי בה כל שנה שעברה, ואחרי שאתה נוסע מעל 200 יום באותה שעה באותו אוטובוס, אתה שם לב לאנשים קבועים שנכנסים לאוטובוס, בתחילת שנה שעברה, כשאחותי נסעה איתי, המצאנו להם סיפורים קצרים לפי איפה שהם עולים\יורדים, לפי מה שהם עושים בזמן הנסיעה, לפי איך שהם נראים, בעצם המצאנו להם חיים שלמים. כשאחותי הפסיקה לנסוע איתי, המשכתי את המסורת בעצמי. הכירו את אנשי האוטובוס (#השמות ממוצאים וכל מידע כאן רוב הסיכויים שלא נכון, אז אם זה אחד מכם, מתנצלת )

ראשונה זאת סיירה, קראתי לה ככה כי היא לא נראת כמו מישהי עם שם נפוץ, ויש בה משהו מיוחד.
עובדות: היא עולה באותה תחנה כמו שאני עולה ויורדת בתחנה קצת לפני הרכבת ליד הרבה אוטובוסים, שער שחור חלק(נראה כאילו עשוי בפן\מחליק) לרוב בגדים שחורים\צבעים כהים, ועיינים חומות עם איילינר שחור עבה שמרוח בצורה קצת עקומה, מסתכלת הרבה בפלאפון שלה. 
הסיפור: סיירה היא סוכנת כוכבים, בעיקר כוכבי רוק, היא יורדת בתחנה ההיא בשביל לנסוע למקומות השונים שבהם היא פוגשת את הלהקות\הזמרים. סיירה היא אדם חביב ביותר ונחמד, אבל היא ביישנית לרוב.
משהו שקרה לי איתה:חוץ מהעובדה שיש לה חוש מדהים שהיא באה לתחנה בדיוק דקה לפני שאוטובוס בא, היום כשנסעתי בפעם הראשונה באוטובוס היא אמרה לי "חזרת ללימודים הא?" וחייכה חיוך מקסים.

עכשיו הכירו את יוגב ורונית.
עובדות: הם עולים לפניי באוטובוס, אני מנחשת שתחנה קודם או בתחנות שונות, אף פעם לא יצא לי לגלות. הם יורדים שניהם באותה תחנה ברכבת. שניהם תמיד יושבים באותם מקומות, כשרונית יושבת לפניו בכיסא יחיד והוא מאחוריה, והם מדברים כל הנסיעה, בעיקר יוגב, ליוגב מראה חנוני, קירח ונמוך ומעט שמנמן, רונית בעלת שער שחור קצר ועיינים חומות, מלאה ובגובה ממוצע, יוגב הרבה מדבר על הילדים שלו ורונית רוב השיחות רק מקשיבה, ולא מדברת הרבה. למרות שהם יורדים באותה תחנה הם הולכים לכיוונים שונים.
הסיפור: הם היו יחדיו בתיכון ונפגשו לפני שנתיים, יוגב תמיד היה מאוהב ברונית בתיכון, ולכן מאוד התרגש, רונית לא ממש מעוניינת אך היא זורמת איתו בשיחות. יוגב עובד בחברת הרב קו( בגלל שיש חנות של רב קו ליד התחנה שהם יורדים, ורונית הולכת לאוטובוס אחר שנוסע למשרד עורכי הדין שלה.
משהו שקרה לי איתם: לא קרו דברים האמת, אבל אני זוכרת יום אחד שרונית לא הגיעה ויוגב ישב במקום הקבוע שלו ובעצם... לא ידע מה לעשות עם עצמו.

טי פור צ'אן!
עובדות: יפנית, מדברת בקול רם בטלפון ביפנית, אם אתה יושב לידה ומשחק בפלאפון היא תסתכל לתוך השיחות שלך בלי בושה.
הסיפור: טי פור צ'אן היא סוכנת סודית של המוסד, היא מדברת ביפנית כדאי שלא ידעו על מה היא מדברת, והיא נכנסת לתוך שיחות כדאי לחקור על אנשים, אף פעם לא יצא לי לשים לב איפה היא עולה, או איפה היא יורדת, אבל זה רק בגלל שהיא סוכנת חשאית אז היא נעלמת ברגע.
משהו שקרה לי איתה: טוב, תנחשו? ישבתי לידה.

האישה האדמונית.
עובדות: בעלת שער אדום צבוע, לבושה די יפה יחסית לאישה בגילה (אני מנחשת שהיא בת 40), עולה בתחנה שלי ויורדת בתחנה אמצעית ליד סופר והרבה חנויות, אם היא מצליחה לעלות לפניי היא תופסת את המקום האהוב עלי.
הסיפור: דבר ראשון לא נתתי לה שם כי כאילו כלום לא מתאים לה. אני מדיימנת אותה בתור האחת שאיבדה הכל בחייה ומתחילה מחדש, עד לפני כחמש-ארבע שנים היא הייתה אלכוהוליסטית כבדה, בגלל שביתה נהרגה בתאונת דרכים ובעלה עזב אותה. יום אחד היא נסעה בקו הזה וירדה בתחנה לא ידועה, פגשה הומלס ברחוב שאמר לה, את רוצה להיות כמוני? אז תמשיכי בדרך שלך. וזה היום שהיא התהפכה לגמרי, התפכחה ומצאה עבודה בחנות ליד ההומלס הנחמד, אבל היא לא פגשה אותו מאז אותו היום.
משהו שקרה לי איתה: האמת שהיא שואלת אותי לפעמים שאלות ומדברת איתי לפעמים, אבל לא משהו מיוחד.
אבל היום כשנסעתי באוטובוס, היא לא הייתה שם. ותהיתי מה קרה לה.


נ.ב. יש המון אנשים שלא דיברתי עליהם, כמו ענת ההומלסית של פתח תקווה, אדון רבי חשוב, המאבטח של בית האבות ועוד ועוד...
 
עריכה- בערך שתי שניות אחרי שפירסמתי את זה.
 את הפוסט הזה כתבתי אתמול ולא ידעתי אם לפרסם או לא, והחלטתי שכן. ד"א האישה האדמונית גם לא הגיעה היום, וגם לא יוגב ורונית, טי פור צ'אן מגיעה פעם בשבוע ולא ביום קבוע אז לא נלחצתי כשהיא גם לא באה, אז זה היה רק אני וסיירה, אדון רבי חשוב וענת ההומלסית.