אני חושבת שזה חמוד, שאתה לא יודע מה לעשות.
ששכבתי מתחתייך וניסית שזה פשוט יזרום, וכל שנייה משהו הפריע, וניסית והמשך וזזת והכל
ולא ידעת כלום

שאני לא אוהבת את זה ככה, וזה לא נעים לי וזה כן נעים לי ומציק לי ומצחיק לי וכואב לי ולא מספיק כואב לי.
אני אוהבת שברגע שעצרת לשנייה ורק שכבנו מחובקים, המשפט הראשון שאמרת היה
'אני ממש מנסה.'
מכאן כבר הבנתי, שזאת לא אשמתך, שאתה לא רוצה להיות כמוהו, שאתה לא רוצה להרשים או לצאת גבר

אתה רק רוצה לגרום לי להרגיש טוב.
ומה שאתה לא יודע, זה שרק שאתה פה לידי, זה מספיק לי.
ואולי ברגע שחיבקת אותי כשראשי על החזה שלך
ואמרתי לך 'איתך הכי כיף לי'
וענית לי 'אני מרגיש כאילו אני לא עושה כלום'
ועניתי לך בחזרה 'אני לא צריכה יותר מזה'
זה הרגע שהבנת, שאתה לא צריך להתאמץ
אתה לא צריך לזוז
ולנסות
ולהתווכח עם מה שיש לך
כי כל מה שאני צריכה
כל מה שאני רוצה
כל מה שאני אוהבת
כל מה שאני רואה מושלם
זה אתה.