בזמן האחרון, קריאות "רוצח" נשמעות לעברי מכל עבר.

לא רק לעברי, גם כלפי חבריי ומקורביי.

"אתה חייב לצפות את ההרצאה הזאת, אתה לא מאמין איך החיים שלך ישתנו"

אז צפיתי. חיי לא השתנו, רק קיבלתי חלחלה מדמגוגיה רצופת שקרים, נבזית ועלובה של אדם המוגדר כמחבל בארה"ב ובריטניה.

בזמן האחרון, אמרו לי שאני עושה שואה. לא פחות מזה, שואה.

ובאותה נשימה, העזו לטעון בפניי  שהשימוש במונח "שואה" לתיאור חורבן יהדות אירופה, הוא חוצפה וזילות המושג "שואת בעליי החיים",

כן, שואת בעלי החיים. לא פחות ולא יותר.

נחרדתי. התברר לי שביננו מתהלכים יהודים,  שטוענים ללא כחל ושרק כי אנחנו עושים שואה- שואת בעלי החיים.

אז איזו שואה גורמת לזילות השניה? ואיזו "שואה" גורמת לשואת היהודים לאבד מחשיבותה ומגודלה? ומי אחראי לזה?

נכון, אותם היהודים.

אין לי בעיה עם אף אדם באשר הוא, טבעוני או צמחוני.

אין לי בעיה עם חוק צער בעלי חיים, אני מאמין שלבעלי חיים מגיעות זכויות, אני אוהב חיות לא פחות מכל אדם שלא אוכל המבורגר לארוחת הצהריים שלו.

כמה מקרובי משפחתי הם צמחונים וטבעוניים. אולי זה משהו בחינוך, אבל הם מאמינים בחיה ותן לחיות. וזה כולל את הסיטואציה שבה אני אוכל סטייק אנטריקוט לידם.

אני מבין את רצונם של האנשים הצמחוניים והטבעוניים לשתף אותנו בידע העשיר שלהם בנושא בעלי חיים ומאכל שלהם(לא עלינו). אף פעם לא הייתה לי בעיה ליצור קרקע בריאה לדיון פורה ולא מתלהם עם אף אדם. אפשר להקשיב וללמוד מכל אחד- גם אם הוא שונה ממך בדעותייך ומהשקפת עולמך.

זכורה לי שפעם הייתה סיסמה- "בשר זה רצח". מה היה רע בזה? גם מבחינה פרסומית- זה עובד, זה מזעזע, המסר עובר.

אני חושב שעם הזמן, אותם האנשים הבינו שמלחמתם משולה למלחמה בטחנות רוח. הרי לשנות את העולם בסדר גודל כזה זהו דבר בלתי אפשרי, עולם כמנהגו נוהג וינהג.

אז אותם האנשים החליטו לזעזע טיפה יותר ולהכניס ללקסיקונם את המושג- "שואה". רק כדי ליצור, לדעתי- פרובוקציה זולה.

אדם אשר מעט שכל ישר בראשו- ירחק מאנשים קיצוניים אלו כמו מאש, כיוון שהשיטה והמתודה שגוייה מבסיסה- קיצוניות מרחיקה את האנשים.

קיצוניות לא תגרום לאנשים להקשיב, אלא רק לסלוד. ניתן לראות לאורך ההיסטוריה כי קיצוניות ופנאטיות הם דברים שליליים בכל תחום.

איזון- זוהי מילת המפתח לדרך הנכונה.