זה מתחיל כמו לפני כל יום הולדת, הסתכלות לאחור וסקירת השנים שעברו;
נזכרים בכל הקושי שעבר עלינו -
הקושי הזה שעיצב את האופי הייחודי רק לה
רואים את השריטות, השקעים, החלקים החסרים ואלה החדשים שנוספו.
הקושי הזה שהעציב אותנו ושינה את החיים ברגע אחד של דפיקה על הדלת.
ממשיכים להריץ את הזכרונות ומכבדים את כל האנשים שלקחו חלק בחיים שלה -
אלה שעזרו, הקריבו, תמכו, סיפרו, לימדו, שרו , צחקו, הלכו - הלכו ולא חזרו.
אומרים תודה, תודה גדולה על שהיו ועזרו לה להמשיך לגדול משנה לשנה.
תודה חזקה שכולם שומעים ומרגישים, יום לפני היום הולדת.
לקראת ערב מרגישים כבר את החזה מתמלא אוויר וגאווה,
החולצה הלבנה שהאדימה מכאב הלב מתחלפת באחת חדשה, מגוהצת ונקיה.
הקישוטים כבר מסודרים בכל מקום והאורות מנצנצים מכל עבר
קול חצוצרה מפלח את האוויר והנה זה מגיע, מזל טוב! קוראים מכל עבר.
12 נרות דולקים על העוגה הירושלמית, נרות של הודיה והכרה על הטוב,
ואז שרים לכבודה ואפילו רוקדים - חוגגים לה יום הולדת וברקע זיקוקים!
היום הולדת הזה אין עוד כמותו, כל כך גדול ומיוחד, יום הולדת חוצה גבולות וימים.
וכל שנה היא יודעת שזה בא והמתכונת היא קבועה, מעגל קסמים, מעגל דמים.
וכל שנה הזכרונות של רגע לפני ממשיכים להתרבות כנגד רצונה,
וכל שנה החגיגות מתעצמות כי ככה זה בחיים.
מזל טוב מדינה שלי, 65 שמח!
שהמשך ההתבגרות והצמיחה יעברו עלייך בקלות, בשקט ובתחושת צמיחה מתמדת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
