כל מה שנכתב פה היא אמת לאמיתה, מי שיבקש יקבל הוכחה לכל מילה ומילה שרשמתי פה - מבטיח.

אז ככה, כמו שהספקתם להבין הדבר הכי הומני שיש בי חבר הכי טוב שלי שלומד מדעי המדינה.
לרוב אני איש מאוד ריאלי, ריאלי ברמה שקיעקעתי את משוואת שרדינגר על הרגל [אני אצרף תמונה אם אתבקש]

אבל קרו כמה דברים והיו חסרות לי כמה נקודות זכות, ואחר דין ודברים עם המזכירה [שמסבירה לי שאני לא יכול לעשות שוב פעם את קורס של ״מונחה עצמים״ למרות שקיבלתי בו 100, החלטנו יחד (היא החליטה ואני החלטתי להקשיב לה כמו ילד טוב) שאני אאלץ לבחור קורס מתוך רשימת הקורסים האילו שלא הסתכלתי עליהם פעם, אילו שתמיד לא הבנתי איך ניתן לענות על שאלה שלא מדברת על מינוסים ופלוסים - קורס הומני.

אחרי שראיתי רשימה של מעל 35 קורסים, קורס אחד קפץ לי לעין - טרור ותקשורת.
בתור לוחם שאכל קצת חרא בין 03-06, והזדעזע מההיתבטאות אלמוותית של אהוד ברק "אם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני ההתנגדות." לינק לויקיציטוט בראיון לגדעון לוי (הידוע לשמצה) וממש רציתי להבין מה עומד מאחורי התפיסה של ארגון לנסות לריב עם מדינה עם נשק גרעיני והיסטוריה של צ׳ק נוריס - נרשמתי. כשהשיר Eye of the tiger מתנגן לי בראש, והמון פחד בלב.

מי שמכיר את אוניברסיטת בר אילן יודע שאנשי ה1000 מעולם לא עברו את אזור ה507 של לימודי יהדות, רק כאשר התחלתי ללמוד בקורס הבנתי שיש שם סופר (ואני שנה שלישית)

הגעתי לאזור הזה, איפה שרגלו של אף מדמ״חניק לא דרכה, איפה שאורך תשובותך במבחן דווקא כן קובע ולטובה.
נכנסתי לכיתה, הרגשתי בדיוק כמו באותה הלילה שעשינו אלמנה בחווארה, אמרנו טרור? 
התיישבתי מאחורה, פותח את המחשב שלי ומתכנן שכל מה המרצה הזה הולך לראות במהלך הקורס זה את סימן התפוח המתנוסס על המחשב שלי בזמן שאני כותב עוד שורת Objective c, ולבנתיים מתכנן למצוא את הבחורה שממנה אוכל לבקש סיכומים בתמורה לתוכנת מחשב שהיא צריכה (דיל טוב לשני הצדדים לדעתי).
המרצה נכנס - בחור גדול, עם תיק מנהלים משמאל ופאוץ׳ של פלאפון תלוי על המותן (באמת?! באמת פאוץ?! ממש אידחת מקאגנל רימא) אבל אני מבליג לו, אולי פה זה מקובל (אין מצב שבאף מקום זה מקובל).

הוא מניח את התיק על השולחן,אני מקווה שאחריו הפאוץ יעוף מהחלון [הוא לא עף], הוא פותח את הפה, נשמע כריזמטי למרות הפאוץ׳ הוא שואל מה ההגדרה של טרור, אני מרגיש משהו שאני יכול לענות שחור לבן כן לא, אני מנסה את מזלי אני מרים את ידי ועונה - ״פעילות עיונת כנגד אוכלוסייה אזרחית על מנת לבצע שינוי פוליטי״ תשובה מוכנה מבה״ד 1, הוא דוחה את תשובתי על הסף בטענה שזו יכולה להיות אחלה הגדרה אבל היא לא, לאחר כמה וכמה הצעות הגיעה תשובתו - אין הגדרה אחת - ברוך הבא לעולם שמחוץ למדעים מדוייקים, מקווה שנוח לך, ואם לא - באסה.

אני חוזר למחשב, מנסה בכל הכוח לרשום את שורת קוד, [עוד בקשה אסינכרונית אחת שתעבוד נורמלי בחייאת דינק?!] אבל פתאום הוא מדבר על ״הוגה עקרונות הטרור״ אוקי, פה אני צריך להיות מרוכז.
הוא מתחיל להסביר על באקונין, הוגה עקרונות הטרור, בחור שמגיע ממעמד דווקא גבוה ברוסיה שהחליט יום אחד שבריכות מוודקה לא סבבה ומחליט לחבור לטרוריסטים נגד הצאר, הוא טוען שיש כמה כללים חשובים להיות טרוריסט מוצלח, אוקי, את זה אני צריך לשמוע, אני מרים את ראשי מעל הליד של המחשב.
הבחור עם הפאוץ׳ מתחיל לדבר על עקרונות הטרוריסט, על שיטות לארגון טרור מצליח (שיטת התאים - גגלו את זה) -> אחרי 65 דקות אני מוצא את המחשב שלי נכבה מחוסר שימוש, ואת עצמי מנסה למצוא ארגון טרור שלא עונה להגדרה של הבחור - לא הולך לי.
אוקי, מעניין לי, זה לא טוב.

השיעור נגמר, אני אורז את עצמי לתוך התיק ומבטיח לעצמי ששיעור הבא אני אתכנת יותר.

וככה מתנהלים להם כמה שיעורים, הבחור עם הפאוץ׳ מגיע לכיתה, אני מנסה לתכנת, והוא מפריע עם חומר מעניין, כאילו הוא חושב שנרשמתי לקורס הזה כדי להתעניין.
אני לא יודע מה סיפרו לכם על מדעים מדוייקים, אבל יש מיתוס אמיתי - כמות הנשים בכל הקורסים שואפת לאפסילון.
אני מרים את ראשי ומגלה את יחס הנשים וגברים הטוב ביותר שראיתי מאז שהגעתי לאקדאמיה על כל בחור יש שלוש נשים - למה לעזאזל הלכתי למדמ״ח!?

עברה חצי שנה, החומר רק הופך למעניין יותר ויותר, עברנו מאירופה, לאפריקה, לפלשתינה (ישראל ישראל תרגעו) ואז שוב לאפריקה, אני נשבע שבחלק מהשיעורים אפילו לא ניסיתי להוציא את המחשב מהתיק.

לסיכום (כי כבר אכלתי לכם קצת את הראש) למרות הפחד שלי באמת שהיה לי כיף, למדתי שאפשר לשלב ביטוי כמו ״אידחת מקאגנל רימא״ בלי האנשים שהקראתי להם יחשבו שזה מוזר, ומעבר לזה גיליתי שיש חיים מעבר למדעים מדוייקים, ותודה על הכל.