RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2013
המלאך שלי(לא אני כתבתי אבל ממש התחברתי ורציתי לשתף)
שלא תהיה לכם טעות, הוא היה מלאך. מלאך אמיתי, עם כנפיים, נוצות, והילה. אפילו קראו לו מיכאל. אני לא יודע מאיפה בדיוק הוא צנח לחיים שלי, אבל מרגע מסוים הוא פשוט היה שם. וכמו שהוא היה אתי פה על האדמה, ככה אני הייתי אתו ברקיע השביעי.
חברים שלי אמרו שאני משוגע. ''איזה כנפיים?'', אמרה לי חגית והמשיכה להריץ מים עם המגב על כל הרצפה. אני ישבתי עם הכיסאות על הספה וחיכיתי שהיא תסיים לשטוף. רק שחגית אף פעם לא סיימה לשטוף. ''אתה לא נורמלי'', היא אמרה לי בפעם השלישית והתכופפה כדי למשוך שלולית עקשנית שהתחבאה מתחת לשולחן הפינתי. ''אתה רוצה כנפיים, תמצא לך חבר טייס. מה פתאום מלאך? וחוץ מזה, הוא מעשן. ראית פעם מלאך מעשן?''
גם אסי לא התרשם. ''אחותי, איזה מלאך'', הוא אמר לי. ''אתה לא רואה שהוא רוסי? מלאכים הם תמיד ממוצא פולני. אתה צריך ללכת פחות למסיבות ולהפסיק לבלוע את כל מה שמחלקים לך שם. אתה מתחיל לקבל פלשבקים''.
מה יכולתי להגיד לו, שלא הלכתי למסיבה כבר שבועיים כי אנחנו בכלל לא רוצים לצאת מהבית? שמיכאל הוא באמת מלאך אבל שרק אני רואה את הכנפיים וההילה שלו? לך תסביר.
''אתה המלאך שלי'', הייתי אומר לו כשהיינו מתכרבלים יחד במיטה, ומיכאל היה מחייך במבוכה ומכסה את שנינו עם הכנף.
מה אני אגיד לכם, כל כך אהבתי אותו. היינו יושבים בלילה על המרפסת בבית שלי בקומה שביעית, מיכאל היה מוציא את הגיטרה הקטנה שלו ומנגן ושר לי שירים בשפה שאני לא מבין. אלו היו שירים מתוקים בטירוף והקול שלו היה מצטלצל כמו פעמונים ולא הייתי צריך להבין את המילים כדי לדעת שהשיר הוא עלי ועליו.
לפעמים גם היינו עומדים על המעקה של המרפסת ומסתכלים למטה, ואני הייתי שואל אותו מה היה קורה אם הייתי נופל עכשיו למטה, והוא היה מחייך אלי ואומר שהוא היה קופץ להציל אותי, ושאם לא יכול היה להציל אותי היה מעדיף לעלות אתי לשמיים מאשר להישאר כאן לבד. ואני הייתי מחייך ומחבק אותו, והייתי מאושר.
לקח לו יותר מחודש להיכנס אתי למיטה. חודש, אתם מאמינים? טוב, אחרי הכל, מלאך או לא מלאך? ומה אני אגיד לכם, זה היה שמימי. פשוט ריחפתי. הכנפיים שלו יצרו מעלינו חופה לבנה, ולמרות שבחוץ היה חורף וקר, לנו היה חם ונעים, והגוף שלו היה מה זה שרירי כשהוא ניסה להחזיק את הכנפיים כל הזמן פרושות.
אחר כך נרדמנו, או לפחות הוא נרדם כי לי הייתה תקועה כנף בדיוק בשכמות, ולקח לי עד ארבע בבוקר להירדם. אבל שכבתי לי על הגב והחלפתי תנוחות מדי פעם כדי שלא יכאב, והייתי כל כך מאושר שיכולתי לבכות.
בבוקר התעוררתי מוקדם כי הכנפיים שלו באמת לא השאירו הרבה מקום במיטה. אז קמתי וסחטתי לשנינו מיץ תפוזים, ועוד לפני שסיימתי גם הוא קם. אני חייב להגיד שהוא לא היה מראה כל כך מלבב בבוקר, תלתלי הזהב שלו נעמדו במין פלונטר מצחיק, והכנפיים שלו היו מקומטות לגמרי. הוא עמד שם באמצע המטבח, מגרד מתחת לכנף, ומנסה לפקוח עין אחת כדי להבין איפה הוא נמצא. נישקתי אותו, ומיד שלחתי אותו לצחצח שיניים. כן, גם למלאכים יש ריח פה בבוקר. כשהוא חזר הוא כבר היה רענן יותר ושתינו את המיץ תפוזים והוא השפריץ עלי מיץ בין השיניים ישר על החזה, ושנינו צחקנו, והוא קם וליקק את המיץ, ולא הפסיק ללקק.
למחרת הוא שוב נשאר לישון, וגם יום אחרי. אבל ביום הרביעי כבר התחמקתי מהסקס באיזה תירוץ כי באמת הייתי חייב לתפוס סופסוף קצת שינה. הוא תמיד היה נרדם אחרי הסקס אבל אני לא הצלחתי לישון - גם בגלל הכנפיים הגדולות שלו, וגם בגלל האור העמום הזה שההילה שלו כל הזמן הפיצה. כבר נהיו לי שקיות שחורות מתחת לעיניים. הוא קצת נעלב שלא נתתי לו להישאר, אבל אני לא אמרתי לו את הסיבה האמיתית, לא רציתי להעליב אותו. בלילה ההוא ישנתי כמו תינוק, איזה עשר שעות. אפילו איחרתי לעבודה.
עם הזמן הדברים הסתדרו, והוא היה נשאר אצלי יותר ויותר. בהתחלה זה היה קשה, אבל עם הזמן התרגלתי. איכשהו הכנפיים שלו פחות הפריעו, ונראה היה כאילו הן מתכווצות, וגם ההילה שלו הפסיקה אחרי קצת זמן להפיץ את האור החלש הזה שלה.
זה היה יכול ממש להתאים לי, חוץ מכמה קטעים קטנים ששיגעו אותי. למשל שהוא לא רחץ אף פעם כלים, כנראה בשמיים יש להם מדיח, והוא התעקש שניקח עוזרת לנקות את הבית למרות שידע שאין לי כסף, ובסוף יצא שאני תמיד מנקה את הבית לבד. ניסיתי לדבר אתו על זה אבל הוא לא היה מוכן להקשיב, וגם היה קצת מתעצבן מזה שאני בא אליו בטענות.
''אני לא יודעת איך אתה שוטף רצפה עם סמרטוט'', אמרה לי חגית כשקפצה יום אחד לביקור בזמן שניקיתי. ''אתה רק מורח את הלכלוך, לא מנקה.''
הסתכלתי עליה בכעס והמשכתי לשטוף בלי להגיד כלום. ''טוב, לא צריך לכעוס'', אמרה חגית. ''ואיפה מיכאל, למה הוא לא עוזר לך או לפחות מראה לך איך לשטוף כמו שצריך?''
מה אני אגיד לה, שאני אפילו לא יודע איפה הוא מסתובב? ואסי הנחש התקשר אלי איזה ערב להגיד לי בקול הארסי שלו שאני ממש נהייתי יבשושי ומשעמם בזמן האחרון, שבכלל כבר לא משעשע לדבר אתי, ושהגיע הזמן שאני אתחיל קצת לצאת במקום לשלוח כל הזמן את החבר שלי לבד לכל המסיבות. בכלל לא ידעתי שהוא הולך למסיבות.
לילה אחד הוא חזר בשתיים בלילה, ויכולתי להריח את הסרחון של הוודקה עוד לפני שהוא נכנס לחדר השינה. התחלתי לבכות לי בשקט, והוא נכנס ובמקום לחבק אותי ולנגב לי את הדמעות ולהגיד לי שהכל יהיה בסדר, הוא רק הסתכל עלי ככה מלמעלה ושאל למה אני עוד לא ישן.
אמרתי לו שאני לא יודע איפה הוא מסתובב בלילות, שהוא כל הזמן יוצא בלעדי וחוזר באמצע הלילה, והוא אמר לי שאני לא אקבע לו איך לחיות, ושלא יפה לי עם העיניים האדומות האלה כל הזמן.
''אתה כבר בכלל לא המלאך שלי'', אמרתי לו ושוב התחילו לנזול לי הדמעות. ''אתה כבר בכלל לא מלאך בכלל. ההילה שלך כבר נעלמה לגמרי, וגם הכנפיים, ואתה מתנהג כמו חרה.''
''איזה מלאך?'', הוא אמר לי. ''איזה כנפיים? שתיים בבוקר, ואתה מקשקש לי על הילה?''
''אתה לא יכול לשקר לי,'' אמרתי לו. ''אתה אולי לא זוכר, אבל אני כן. היו לך את הכנפיים הלבנות היפות האלו, והילת זהב, ואתה היית מלאך.''
הוא אמר לי ''אני כבר לא מכיר אותך, רק חסר לי שתתחלק עכשיו על השכל.'' אחר כך הוא קילל ברוסית, לבש חזרה את הז'קט והלך.
זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. כמו שהופיע, ככה נעלם. הוא ניסה עוד פעם אחת להתקשר אלי, אבל הוא נשמע נורא רחוק, וכל הסיפור היה עוד טרי, ואני פרצתי בבכי, ומאז הוא לא התקשר יותר. בהתחלה נורא התבאסתי, אבל אחר כך הבנתי שמלאכים לא נועדו לחיות כאן על האדמה, ושיותר טוב שנתתי לו לחזור לאיפה שהוא בא ממנו, שם ההילה שלו זוהרת, והכנפיים שלו לבנות וחזקות.
לפעמים כשאני מתעורר מהנחירות של דני, שהוא החבר שלי כבר שלוש שנים, אני קם וניגש לחלון. לפעמים אני מדמיין שבתוך האפלה אני אראה פתאום איזה כתם לבן מרוחק שילך ויתקרב, ומיכאל שלי יחזור אלי מחייך במשב כנפיים מלכותי.
זה רעיון מתוק, אבל אני יודע שגם אם זה יקרה, אני לא אסכים לקבל אותו חזרה.
| |
|  כינוי:
בן: 27 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
