היא עזבה הכל, וערקה לממלכה האבודה.

להתחיל מחדש, לבנות את עצמה, להשתקם.

הרבה קשיים בעברה, הרבה קשיים בעתידה.

היא צפתה את הכל, ובכל זאת יצאה לדרך.

אמיצה.

הממלכה לא היתה קסומה כפי שדמיינה, אבל לה לא היה איכפת.

לפעמים, כשהרגישה שכמעט נשברת, היתה בורחת.

כשנרגעה, תמיד היתה חוזרת לממלכה.

זה הפך לבית שלה, למרות שהוא לא מושלם. אין בית מושלם.

אחרי מסעות ותלאות רבים, היא הבינה שלא הממלכה אבודה.

אלא היא.

בואו נעבור נושא..

אני מעריצה את האיש הזה. ולא כי הוא חוקר מערות, אלא מכיוון שהוא אדם דגול בעיני.

נכון שאני לא מסכימה עם הרבה מדעותיו, אבל..... הוא מדהים.

היה לי הכבוד להיפגש איתו. המינימום שאני יכולה לעשות, זה לקשר אתכם אליו אחרי שנתקלתי בו בתקשורת..

וזה שעברתי נושא, לא אומר שאני כבר לא אבודה..

יש הצעות?