מאז ומתמיד אני זוכרת את עצמי כאדם שמרן שפועל לפי קודים וציווים חברתיים.
ופתאום, ביום בהיר אחד לפני כשבוע וחצי, כשהבנתי שיש לי גידול במוח שצריך להוציאו-
הכל השתנה במחי אצבע.
התחלתי לעשות רק מה שטוב לי, גם אם לעיתים במחיר של מבטים לא מאשרים או הערות מפורשות.
אתמול פרחתי כמו שלא קרה לי ממזמן, הפכתי לדמות משמעותית בקבוצה חדשה.כי סוף סוף הרשתי לעצמי להתבטא- ובכל הכוח.
במילים אחרות, זכיתי לטריגר להפוך את החיים שלי לטובים ומספקים יותר.
אז למה התגנבה למוחי המחשבה שזו לא באמת אני?