חוויות משמעותיות עבורי דורשות עיכול ושחרור במספר פוסטים, כנ"ל אתה.

אז אכתוב ואוציא את הכל, יש דברים שאולי יחזרו על עצמם מפעמים קודמות.

וזהו. לא כותבת על זה יותר, לא מדברת על זה יותר.     

מה שהייתי חושבת שתגיד. או רוצה שתגיד. או בעצם גם וגם:

בדומה לפוסט הקודם בנושא,  

אינך צריך להגיב. זהו פוסט פריקה. הכתיבה משחררת.