לפני שנפרדנו סיכמנו שימשיך לקרוא אצלי בבלוג במטרה להתעדכן על הניתוח, כי הוא מאוד דאג.
בגלל שהחלטתי לשנות כתובת, שלחתי לו אתמול הודעה.
כתבתי שיש לי היום בדיקה, ושאלתי אם יהיה מעוניין לקבל עדכון אחרי הניתוח.
הוא ראה את ההודעה בצהריים, ולא ענה.
אני מרגישה כל כך מטומטמת
ופגועה.
הוא מתעלם ממני, ואני אוחזת בגעגועים לזכרון שיכול להיות שהוא בכלל שקרי.
מה קרה לדברים שאמר על כבוד מינימאלי למי שעומד מולנו? עאלק כבוד.
התעלמות זה הדבר הכי מגעיל שאפשר לעשות.
התחלתי לפקפק בהכל.
מרגישה כל כך מטומטמת.
ופגועה
מזדהה עכשיו עם רוב השיר:

ולמי שמעדיף גרסה אקוסטית:
