חשבתי שבמקום לעדכן את כל העולם בטלפונים והודעות, עדיף כבר לפתוח קבוצה בווטס אפ עם כולם.

ואז זה משאיר לי לעדכן רק את אלו שראוי ליידע באופן אישי, או אלו בלי ווטס אפ.

היום זכיתי לעדכן על תאריך לניתוח.

אם נכנסתם עכשיו בטעות לבלוג, מדובר בהסרת גידול מהמוח.

כמובן שקיבלתי מטח תגובות בסגנון "יהיה בסדר" ו"אנחנו מאחורייך",

אבל זה כל כך לא מה שרציתי.

הדבר היחיד שאני רוצה,

האדם האחד  שצריכה רק להיות בזרועותיו, בלי שיגיד מילה,

רוצה להשאיר אותי בעבר. 

אתמול לא יכולתי יותר. שאלתי למה לא ענה למעט ההודעות ששלחתי.

וזו התשובה שקיבלתי, בתוספת לכך שכל העניין קשה לו.

לא שאלתי מה קשה.

ואני עדיין רק רוצה שיחבק אותי עכשיו