מבחינתי שנה חדשה התחילה ב23/7, כשיצאתי מעבדות לחירות.

- לקחתי 3 קורסים בנושא התפתחות אישית.

- הייתי 5 ימים עם חברה בבורגס.

- חגגתי יום הולדת.

- שללו לי לשנה רישיון נהיגה מסיבה רפואית (למרות שהכל בסדר איתי...), בדיוק ביום ההולדת! כמה שעות אחרי שחזרתי לארץ באמצע הלילה!

- התחלתי בהליכים של קליטה לעבודה.

- התבשרתי שרק בחודש נובמבר אתחיל לעבוד.

- מנסה בינתיים בכל יום מחדש לרענן את הידע שלי, אבל אין לי חשק.

- רוצה לאכול בריא ולעשות ספורט, וכל פעם משהו אחר מפריע לי.

- בזוגיות גם אין חדש תחת השמש.

הכל תקוע.

וככה קורה שחודשיים אחרי השחרור אני בלי עבודה, בלי רישיון נהיגה, בלי זוגיות, בלי ירידה במשקל,

ועם הרבה הרבה תסכול-

כי אין את הכוחות לקום ולשנות.

מקווה שהאופטימיות תחזור כשדברים יתחילו להשתחרר.

* רוצה להגיש ערעור על שלילת הרישיון, אעשה זאת בשניה שאקבל בדואר את הסיבה לשלילה.

* רוצה לשחרר את תחושת התקיעות. אתחיל בביצוע הליכה עוד שעה. גם אם בסוף לא ארד במשקל, לפחות ארגיש יותר טוב עם עצמי לכמה שעות.

* עבודה.... לדברים טובים צריך לפעמים לחכות.

* זוגיות............................................פה אני כבר פחות אופטימית.

פשוט אסכם במשפט: יש 2 גברים שאני מאוד רוצה, אבל זה לא הצליח. כי אחד מסיבותיו.

תחילת שנה לא הכי משהו.

מכאן............................... אפשר רק לצמוח