אז בדיוק לפני שבוע ויומיים נרשמתי לאתר הכרויות.

מתוך עשרות פניות שזורמות, תורידו את אלו שמודיעים מראש שרוצים סקס בלבד,

תורידו את אלו שמעוניינים בסאדו מאזו וענייני שליטה (ורוצים ללקק לי בין אצבעות הרגליים..!(,

תורידו את אלו שהציעו כסף בתמורה לסקס וברוב חוצפתם קוראים לזה "תמיכה כלכלית" (בשביל מה יש זונות????),

ותורידו את התחמנים שרוצים לגרום לך לחשוב שהם מחפשים זוגיות אמיתית, אבל שניה לאחר מכן אומרים לך שלא שכבו 4 חודשים.

יוצא שנשארנו עם אפס גברים איכותיים! ! !

בקיצור-אין ליכוח

הבנתי שאם לא אעשה צעד אקטיבי, אשאר בחוץ.

אז אזרתי אומץ ונרשמתי לאתר הכרויות.

התכתבנו קצת, החלפנו תמונות, וקבענו פגישה.

הבחור לא הגיע, ולא יצר קשר.

אחרי 20 דקות המתנה שלחתי הודעה ושאלתי אם הוא  יבוא או שאני יכולה לחזור לעיסוקיי,

ולא קיבלתי תשובה. הלכתי.

דביל. דפק לי את היום חופש .

מנסה לשכנע את עצמי שזה לא מזיז לי, אך ללא הצלחה 

בתור גורם רפואי זימנתי אלי חייל לשיחה.

הוא סבל מפנאומוטורקס-חזה אוויר. זה מצב שבו יש חור בריאה אחת, והיא מתנפחת עד כדי כך שאם לא מטפלים במהרה,שתי הריאות קורסות ובדרך גם הלב.

למזלו של אותו בחור, הוא נותח במיידי. הוכנס צינור בין הצלעות שהוציא החוצה את האוויר העודף,ובעצם הציל את חייו.

השיחה איתו קלחה, והרשתי לעצמי להגיד שזה סיפור מגניב שאפשר לשבור איתו את הקרח בכל מיני סיטואציות.

הוא ענה "מה מגניב?יש לי3 חורים"

ולי נפלט "אז מה,גם לי!"

התפתח אצלי במייל דיון על פריצת גבולות וביסקסואליות.

ניסיתי לכתוב מה דעתי בעניין. הייתי מחוץ לבית עם הסמארטון-ונוכחתי לגלות שהוא שלח רק את תחילת המשפט.

ניסיתי לכתוב שוב- אך ללא הצלחה.

הבטחתי שכשאגיע הביתה למחרת- אכתוב מהמחשב.

נכנסתי למייל מהבית, אבל לא הצלחתי לפתוח את ההתכתבות בשביל לענות. ולא לפתוח אף מייל אחר...

גם לא מהנייד. כנראה יש תקלה מתמשכת.

ואז נרגעתי כי הבעיה לא רק אצלי

אבל כבר אפשר למשוך את הדיון הזה?.....

אז בואו ונכתוב פוסט.

כשאני שומעת על מישהו שמספר שפריצת הגבולות שלו היתה לספר לכולם שהוא ביסקסואל,

המחשבה הראשונה שקופצת לי לראש זה "מה הביג דיל??".

אבל כשאני מנסה להכנס לנעליים של האנשים שעושים את זה- צריך המון כוחות ואומץ,

ואני מסירה בפניהם את הכובע.

הרבה אנשים מביעים סלידה מהרעיון של להיות בי.

לפי דעתי זה דווקא מגניב שיש את המסוגלות להינות משני מעולמות.

אני עובדת בשני מקומות-במהלך השבוע בצבא,ובסוף השבוע במשמרות בבית חולים.

הבוסית שלי התקשרה וביקשה שלמרות הסידור הקבוע,אעשה משמרת לילה שבין 31.12 ו-1.1 כי כל הצוות בחג.

הסכמתי,וחתמתי חופש בצבא על ראשון לינואר.

ואני והמזל שלי-כמה דקות אחר כך פורסם לוח קצין תורן.

וגבירתכם הנאמנה שובצה,לא פחות ולא יותר,מאשר בראשון לינואר!!!

שזה אומר את הדבר הבא:

להגיע לבסיס ביום שני בבוקר ולעבוד עד חמש בערב.לנוח קצת וללכת למשמרת לילה מאחת עשרה ועד שבע בבוקר.משם לחזור לבסיס ולהמשיך להיות ערה עד חצוווווווות!

לא יקרה.

התקשרתי לכל הקצינים התורנים ושאלתי מי מוכן להתחלף.אחד הסכים,אבל רק משעה 12.

כמובן שכל האחרים יהיועם האנג אובר רציני,אז הם לא יוכלו להיות בארבעת השעות בבוקר.

לבסוף,ביקשתי מאוד יפה מהקצין תורן של 31.12 שיעשה גם עליית משמר של 1.1 ושישאר עד שיגיע המחליף שמצאתי.

למזלי הרב הוא הסכים,ודאגתי להגיד לו שהוא הציל לי את   התחת.

הוא אמר שאצטרך להחזיר לו טובה.

לא שיש לי בעיה עם זה,אבל מדאיג אותי שזה יפול על יום שלא אוכל.

וזה מעלה את השאלה-אולי אסור שאנשים ידעו שבעצם עשו לך טובה  גדולה?..