כשהציעו  לי להצטרף להופעה של חנוך רוזן, התגובה הראשונה שלי היתה "What the fuck?!? פנטומימה?? אתם רציניים??",

אבל הצטרפתי בכל זאת. מקסימום- אשרוף שעה וחצי מהחיים שלי..

המופע היה אתמול, וכבר בהתחלה היה אפשר להגיד בבטחון מלא שזה הולך להיות מצויין!

מעולם לא הייתי מרותקת ככה למשהו.. מזמן לא צחקתי ככה..

לא ארחיב ורק אמליץ לכם בחום לראות, כי המופע מדבר בעד עצמו

בתחנה המרכזית בתל אביב יש חנות שמתגאה במכירת קפה ומאפה ב12 ש"ח.

מזמינה הפוך ובורקס, ומתפלאת לשמוע כי המחיר הוא 20 ש"ח.

יודעים למה? כי קרואסון הוא מאפה ולכן כלול במבצע, אבל בורקס לא...........

אז מה זה בורקס לעזאזל?!

בעוד שבועיים יערך טקס חלוקת תעודת התואר הראשון שלי.

אבא שלי כמובן יגיע למעמד המרגש, אך נוכחותה של אימי מוטל בספק בשל אירוע בעבודה.

אחרי שעשיתי לה ריגשי ונאמתי ארוכות על כך שאת האנשים שיהיו ביארוע הזה היא יותר לעולם לא תראה, אך אותי יש לה לכל החיים, היא הודיעה להם שלא תגיע.

כל אחד ניגן לה על המצפון מכיוון אחר.

מכירים את זה שמספרים לכם משל, אבל הוא לא באמת מעניין אתכם עד שיש מטרה שהוא צריך לשרת?

אז זה הולך ככה:

 מעשה בסבא ונכד שהלכו עם חמור.

 לפתע עברה קבוצה של אנשים, וצחקה עליהם שהם לא מנצלים את החמור.

 אז הניח הסבא את הנכד על גבו של החמור.

 ושוב עברה על פניהם קבוצה, שצחקה על שלא בסדר שסבא הקשיש מוליך חמור,ואילו הנכד הצעיר יושב בניחותה.

 אז התחלפו הסבא והנכד, הסבא ישב על גבו של החמור, ואילו הנכד הקטנטן, הוביל את החמור.

 ושוב עברה קבוצה של אנשים, וגיחכו על שאיך הסבא לא מתבייש לשבת על החמור, ואילו הנכד הקטן  מוביל חמור.

 אז החליטו השניים לשבת יחדיו על החמור.

 ושוב עברה קבוצה של אנשים, ורטנה, איזה חמור מסכן,

כזה קטן והשניים יושבים עליו.

 אז החליט הסבא שהוא והנכד ייקחו את החמור על הגב .

 ושוב עברה קבוצה של אנשים, שהתפקעו מצחוק וצעקו "תיראו איזה דבילים שהולכים עם חמור על הגב".

מסקנה-

לא משנה מה נעשה, תמיד לאנשים יהיו הערות על ההתנהלות שלנו.

אז לפחות נעשה מה שמתאים לנו.....

ובנימה אופטימית זו,

שיהיה לכולם שבוע טוב