גיל 18-  מסיימת תיכון ומתחילה מסלול עתודה.

גיל 21- מסיימת תואר, ומתגייסת.

גיל 24- נכנסת לקבע

גיל 27- אמורה להשתחרר

 כמעט בת 25

מהיום שהתגייסתי יורקת דם, ורק מחכה לשחרור.

ווואלה.....ניכו לי שליש על התנהגות טובה.

רציתי לכתוב שהיום גזרתי חוגר, אבל לא הרשו לי לגזור אותו....

כל כך חיכיתי ליום הזה, ואני שמחה מאוד.

אך עם זאת מרגישה ריקנות, בילבול וחוסר אונים. 4 שנים של שירות צבאי חלפו כלא היו,

ועכשיו צריך להתרגל מחדש לאורח חיים שונה לגמרי................

מרגישה אבודה,

אך מברכת על המהלך.

לא יותר שוטרת, גננת, שופטת, פסיכולוגית, עובדת סוציאלית וכל בעל מקצוע אחר שהוא לא מה שאני אמורה ורוצה להיות.

ייאי מי