אני מסתכלת על הקולאז' המדהים שהכנת לי ליום הולדת 15 ובא לי לבכות...המון תמונות שלנו רק של שתינו עם כיתוב ענק "בסט פרינדס פוראבר"....היום אני כמעט בת 17...כמעט שנתיים עברו מאז...והכל התפרק...
את כל היום איתה סביבה כאילו מי היא?! סתם איזה ילדה שהכרת בכיתה ז' ופעם אפילו שנאת אותה...תמיד אני ואת היינו אומרות שהיא עושה הצגות...רוצה רק צומי כל הזמן...דרה קווין...בשבילי זה לא השתנה...כן הייתה תקופה שהיא השתנתה...אהבתי אותה דווקא וואז היא חזרה להיות אותה דרמה קווין שהיא תמיד הייתה אבל במקום שתתפסי ביחד איתי מרחק ממנה את הפכת לאחת מהמעריצות שלה...אחת מאלה שהיא רק תצייץ ואת תבואי בריצה אליה...ואני?! אני נשארתי בצד...שאני מבואסת את בכלל לא יודעת מזה כי את אפילו לא טורחת לשאול מה קורה איתי...את גרמת לי לשנוא אותה אפילו יותר ושאני אומרת לך כמה אני עצבנית עליה את רק מגנה עליה. את באמת חושבת שזה יגרום לי להתחבר אליה?! לשמוע אותך מתחנפת אליה מולי רק גורם לי לשנוא אותה יותר! פעם דיברת ככה עלי?! פעם הגנת ככה עלי?!
אפילו שיחה קטנה לשאול מה קורה את לא מתחילה...פעם חשבתי לנסות להראות לך את זה...רציתי לא להתחיל איתך שיחות במשך שבוע ולהראות לך שלא נדבר כל השבוע כי אם אני לא מתחילה שיחות אנחנו פשוט לא מדברות...אבל כמובן שנשברתי אחרי יומיים...וכמובן שכל היומיים האלה לא דיברנוֿ.
ואז אמרת שאת צריכה לדבר איתי...הכוונה שלך הייתה דווקא להגיד לי שאני מרחיקה את עצמי יושבת עם בנות אחרות ובנים אחרים ולא באה לדבר איתך ואיתה ועם שאר הבנות "שלנו" ככה קראת להן. השיחה התגלגלה לנושאים אחרים ופתחנו הכל...הפתיע אותי שאת לא חושבת שהתרחקנו בגללה...אמרת שאני לא מתעניינת בך שלא אכפת לי ממך ושאני כל הזמן עם בנות אחרות ולמרות שכל מה שאמרת נשמע כמו סתם המצאות שאמרת כי ידעת שאני צודקת הפנמתי ושיניתי...מה שאת לא עשית! בשיחה הזאת היית אטומה כמו שאף פעם לא ראיתי אותך...כל מה שאמרתי שללת לא ניסית לשנות כלום לא ניסית להקשיב למה שאני מרגישה...
לפעמים בא לי פשוט להפסיק לדבר איתך...להתרחק ממך...להעלם פתאום...אני לא עושה את זה בגלל שתי סיבות: הראשונה היא כמובן שאני לא מסוגלת-לצערי אני צריכה אותך הרבה יותר ממה שאת אותי והשנייה שאני פשוט יודעת שאת לא תרגישי כלום...תישארי איתה...תבלי איתה ותהני איתה...למי אכפת שאת כבר לא מדברת איתי?!
מכיתה א אנחנו חברות! 11 שנים ש7 מתוכן לא היינו באותה כיתה ועדיין היינו צמודות אחת לשנייה תמיד! הכל עשינו ביחד...את ידעת עלי הכל ואני ידעתי הכל עלייך! למה נתת לילדה אחת להרוס הכל?? למה את כבר לא מתעניינת בי? למה היא יותר חשובה ממני? מה יש בה שאין בי? למה כיף לדבר איתה ולא איתי?
אני באמת לא מבינה איך את עדיין קוראת לעצמך החברה הכי טובה שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
