היבשות מתרחקות, הים מתמלא

החיים זורמים, חיים מהיד אל הפה

אותה יד שכותבת, עם המגע הרך

יודעת ל'חתוך' כשצריך, לא יודעת איך הזמן ברח

נשתמע אחרי החגים, וגם זה בערבון מוגבל

אירופה זה לא פה - לכל דבר יש גבול, זה חבל ?

תפגשנה בשמחות, כל צלעות המשולש

גם אם לא הכל מתוכנן, " תחת השמש אין כל חדש "

יושב עם קהלת, לוגמים בשקיעה

מחר תזרח השמש, עד העונג הבא ?

הכי'קל לי להקיא חרוזים בצמתים עם מהות, ועוד :

אסיים עם חיוך גדול : " וואט א וואנדרפול ווארלד..."