Diary of girl who fucked

לפני חודש התחלתי לעבוד באולם אירועים.

אני עייפה. שבורה. וניראה לי שיצאו אליי מלא שמועות בעבודה...

יש לי הרבה לכתוב אבל אני כלכך עייפה ><'

הצילו!

כי לא משנה כמה אני בדיכאון וכמה רע לי וכמה חתכים נוספו לי על היד אני תמי דאעזור לכולם כי קשה לי לראות שכואב להם.

אני כבר רגילה לזה...

תחת: ציצי[אני] את בוהה!!!

אני: אויי סליחה כמה זמן אני ככה?

תחת: 15 דקות!!

אני: וואלה?

תחת: כן.. מה למה את בוהה ככה?

אני: אני חושבת.. [לא באמת פשוט נתקעתי בבהיה בלי אפשרות למחשבות או לצאת מיזה והכל נהיה מעוות]

תחת: אהה טוב לשניה כבר נבהלתי שאיבדת איזה בורג

אני כן! אני יושבת שעות שלמות ובוהה בקיר חלק בלי פואנטה ומחשבה ופתאום מתחילה לבכות או לצרוח. משהו בי לא בסדר!! אבל מה!?

ואיך אני עוצרת את זה... ובכלל יעזור לי להחזיר את הבורג ההוא?

ובנתיים... מי שמוצא את הבורג החסר מוזמן להחזיר אותו...